אין מנהיג בישראל

ישראל היא מדינה מורכבת מאוד, בעיותיה סבוכות והיא קשה ומאתגרת להנהגה. בשנים האחרונות מנהיגי המדינה מובילים להעמקת המתחים בין חלקי העם השונים, ולא בוחלים בשימוש בשלל ביטויים המפלגים את הציבור – בוגדים, לא יהודים, "סמאלנים", שלא לדבר על ערבים.

בעת האחרונה מדינת ישראל נקרעת מבפנים בסוגיות טוהר המידות של ראש הממשלה והתנהגותו הציבורית. עם ריבוי הפרשיות הפליליות שבהן נחשד ראש הממשלה ועם איבוד הבלמים שלו והעדפת טובתו האישית על פני טובת הציבור והמדינה – יש צורך במנהיגות חדשה, אמיצה, מרגיעה ומאחדת.

מדינת ישראל זקוקה יותר מתמיד למנהיג בעל חזון ושיעור קומה, מנהיג ערכי השואף לשלטון צודק ונקי, מנהיג המקדש בראש ובראשונה את האינטרס הציבורי. האם ניתן למצוא בימינו מנהיגות כזו במחנה שממנו בא ראש הממשלה – מחנה הימין? תשובתי החד-משמעית היא לא!

בימים האחרונים כל הטוענים לכתר והמתכוונים לרשת בבוא העת את נתניהו, בוחרים להצטרף למנזר השתקנים פן יבולע להם – ועל כן הם אינם ראויים להחליפו. זו איננה מנהיגות, זו פחדנות וזהו אופורטוניזם. מנהיגות באה לידי ביטוי בזמני משבר, בזמנים של הכרעות ערכיות. מנהיגות איננה אופורטוניזם. מנהיגות בוודאי איננה פחדנות, לא אישית ולא ציבורית.

מנהיגות במדינה דמוקרטית היא שליחות ושירות לציבור ולא שלטון לשמו. מנהיג במדינה דמוקרטית שם את טובת הציבור והמדינה הרבה לפני טובתו האישית וטובת קרוביו. מנהיג ראוי אינו מתנהג על פי שיקולים אלקטורליים או אישיים, אלא מביע עמדה ראויה שתהווה סמן לחברה ושהציבור יבחר ללכת אחריה.

אף אחד מן השמות העולים כאפשריים להחליף את בנימין נתניהו אינו מוביל, כלומר אינו מנהיג! כולם מובלים מתוך פחד, ממניעים של כדאיות, אישית בעיקר, ומשיקולים אלקטורליים:

נפתלי בנט רואה את עצמו מנהיג הימין וגם התייצב בימים האחרונים בעמדת המחליף. מדוע שילכו אחריו כשהוא מפחד להחליט ולהגיד את מה שברור שצריך להגיד – נתניהו לך הביתה.

גדעון סער גם הוא רואה את עצמו כמחליף לנתניהו, אך שותק כמו דג בכל הסוגיות הבוערות אשר מטלטלות את המדינה ואת מוסדותיה, בעיקר מוסדות שלטון החוק. ממה מפחד סער? מדוע שילכו אחריו אם אין לו תכונות בסיסיות של הנהגה – אומץ, חזון, יושרה ציבורית וראייה של טובת הציבור. היכן הדוגמה האישית וההובלה?

ישראל כץ – דג נוסף באקווריום של השותקים – שר בכיר, ביצועיסט עם קבלות, הרואה את עצמו מקבל את רשות הליכוד מבלי שאומר ועושה את הנדרש. איך מצפה כץ לקבל את המושכות אם הוא מפחד לנווט את העגלה? אם הוא מפחד לצאת בגלוי נגד ההתנהלות של ראש הממשלה?

אביגדור ליברמן טוען כבר שנים לכתר מנהיגות הימין, אבל אין לו את עמוד השדרה הנחוץ על מנת לצאת בראש ולדרוש בתקיפות ההולמת מנהיג להחליף את מי שאיבד את הדרך בצורה כל כך קיצונית.

יולי אדלשטיין הוא האחרון אשר יכול לטעון לכתר מנהיג הימין, שכן הוא מנסה לזכות בכתר כגורם פשרה ולא על סמך מנהיגות כלשהי. קולו לא נשמע בשום עניין שראוי ללכת אחריו ובוודאי לא בנושאים ערכיים הדורשים אומץ לב ציבורי ויכולת הובלה.

כל השחקנים הפוליטיים בישראל, בוודאי אלו שרואים עצמם מנהיגי המדינה בעתיד, יודעים שנתניהו הגדיש את הסאה, יודעים שתמה מנהיגותו. כולם רואים את הנזק שהוא גורם לאינטרסים הציבוריים, לבריאותה של המדינה ובפרט ללכידות הציבורית ולשלטון החוק.

אף שהם יודעים הם מחרישים. זו איננה מנהיגות אלא פחדנות אישית וציבורית! אנשים אלו אינם ראויים להיות מנהיגים. אין להם חזון או אומץ להוביל שינויים, הם לא שמים את טובת המדינה והציבור בראש, לפני שיקולים ואינטרסים אישיים, מפלגתיים, אלקטורליים. איש מן מהמועמדים מטעם עצמם לא הציב מטרה ערכית ופעל לאורה כדוגמה אישית על מנת להחזיר את המדינה למסלול תקין.

לצערי הרב, כבר היינו בסיטואציה דומה עם ראש הממשלה הקודם, אשר מצא את עצמו לבסוף בכלא. אז, הטוענים לכתר, מהצד השני של המפה הפוליטית, ידעו לגלות מנהיגות ולהראות לו את הדרך החוצה.

במערכת הפוליטית הנוכחית, גם הצד השמאלי של המפה איננו משופע במנהיגים מלהיבים אשר ראויים להנהיג את מדינת ישראל בחזרה לדרך הישר – הדרך הערכית, הדרך המאחדת.

יאיר לפיד הינו הדמות המרכזית משמאל לממשלה הנוכחית אשר רואה את עצמו בעמדת הנהגה. השאלה היא לאן בדיוק רוצה לפיד שנלך אחריו? לאמצע? מה זה האמצע? איזו תפיסת עולם. לפיד נזהר לא להעמיד את עצמו בשום מחלוקת כדי לא להפסיד קולות. האם זו מנהיגות? נראה לי שלא.

אבי גבאי אשר נתפס לזמן קצר כאלטרנטיבה מעניינת ולא שגרתית הצליח מהר מאוד ו"בזכות" כמה התבטאויות תמוהות להפסיד את כל הקרדיט שהיה לו מעצם החידוש. בשלב זה לא ברור לאן רוצה גבאי להוליך אותנו.

אולי יש צורך לחפש את המנהיג לא מתחת לפנס ולא מבין הדמויות המובנות מאליהן. אולי כמו בהיסטוריה היהודית איזה ג'ינג'י מפתיע? אני למשל הייתי הולך אחרי אדם כמו דויד גרוסמן ובטוח שיוביל אותי למקום ראוי, אבל זה רק אני.