קשרים או כישורים?

לאחרונה עלתה שוב הצעה בממשלה לבצע מינויים פוליטיים נרחבים בשירות הציבורי בהנמקה כללית של "הגברת המשילות".

השירות הציבורי מקיף בעיקר את משרדי הממשלה, השלטון המקומי והחברות הממשלתיות, ומבוסס על סדרה של חוקים ועל תקנון שירות המדינה החלים על גופי השירות הציבורי כולו. החוקים השונים קובעים נורמות וסטנדרטים אובייקטיביים בכל הקשור לבחירת "הכשיר בין הכשירים", לנוהל של מכרז ותיאור התפקיד והכישורים והניסיון הנדרשים לו.

לפי הנוהל, שר רשאי למנות את אנשי לשכתו וכן לבחור את המנהל הכללי במשרות אמון. כמו כן הממשלה רשאית לבחור 11 משרות עבור מינויים פוליטיים במשרד החוץ – תפקידי שגרירים.

המינויים הפוליטיים מצטיירים כרעה חולה בשירות הציבורי המקצועי, מכיוון שהם מכניסים בעלי תפקידים על בסיס קשרים ולא כישורים. תופעה זו פוגעת מהותית בנרטיב של השירות הציבורי, שיש לו מחויבות לאיכות כלפי הציבור ולא מחויבות לשר כלשהו. מבקר המדינה התייחס כמה פעמים לבעיית המינויים הפוליטיים, בעיקר ברשויות המקומיות, ובדו"ח האחרון (ספטמבר 2016) הוא שלל מינויים פוליטיים רבים ולגבי מקצתם הגיש המלצה ליועץ המשפטי לממשלה לטפל בנושא במישור הפלילי.

בדיונים בבג"ץ (למשל 154/98) הובעה דעת בית המשפט שלפיה המינוי הפוליטי הוא הפרת אמון של הרשות המבצעת כלפי הציבור. נוסף לכל אלה, פרופ' יצחק גל-נור מביע בספרו "מינהל ציבורי בישראל" (2008) עמדה שלילית על המינויים הפוליטיים.

בהשוואה עם מדינות מערביות אחדות – ביניהן בריטניה, ארצות הברית, צרפת, גרמניה – מסתבר שבהן נהוגים הסדרים למינויים פוליטיים בהיקף לא קטן, אולם במגבלות קשות – התפקיד חייב להיות זמני וללא זכות לקביעות ועל בעל התפקיד לצאת מהשירות עם התחלפות ממשלה או כאשר השר הממנה מפנה את תפקידו.

בדיון בממשלה בחודש דצמבר האחרון דובר על הרחבת המינויים הפוליטיים גם לדרגים מתחת למנכ"ל – המשנים למנכ"ל, הסמנכ"לים, מנהלי אגפים, מנהלי יחידות סמך ועוד. בכך יוצרים הרחבה משמעותית העלולה למוטט את השדרה המקצועית העיקרית של השירות הציבורי והמנהל הציבורי. חמור מכך, ההצעה כוללת גם גיוס אנשים ממרכזי מפלגות.

יש לזכור כי בעיית המשילות נובעת בעיקר מחוסר של יציבות והמשכיות בקיום הממשלות. המדינה קמה לפני 68 שנה וכיום כבר מכהנת הממשלה ה-34. חילופים תכופים גם של הפקידות הבכירה יהרסו בוודאות את הנורמות והסטנדרטים המקצועיים של השירות הציבורי כנאמן של הציבור.

בכל מקרה, חובה להקפיד שכל מינוי פוליטי יעמוד בקריטריונים מקצועיים, וכן שטרם הכניסה לתפקיד תיערך הכשרה מוקדמת במדרשה לסגל הבכיר של נציבות שירות המדינה.

כמו כן מן הרצוי שגופים כמו התנועה לאיכות השלטון, המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי ישלבו כוחות כנגד הכוונה להגביר את היקף המינויים הפוליטיים בשירות הציבורי בישראל.