תעודת עניות לממשלה

במחצית מוועדת השרים לא התקבלו החלטות
ירון סוקולוב
ד"ר ירון סוקולוב

בשנה וחצי לכהונתה (מאי 2015–דצמבר 2016) קיבלה הממשלה 85 החלטות בנושאי דיור ונדל"ן, שהן 13% מכלל ההחלטות שהתקבלו. בסך הכול מאז הקמתה קיבלה הממשלה 1,696 החלטות, מתוכן 154 החלטות הועברו במסגרת חוק ההסדרים. מניתוח ההחלטות שערך "המרכז להעצמת האזרח" עולה כי בעשר ועדות שרים, כמחצית מכלל הוועדות, לא התקבלו שום החלטות במהלך שנה וחצי. בין הוועדות שלא קיבלו החלטות: ענייני עלייה, שוויון מגדרי, פנים ושלטון מקומי, מעקב אחרי פרויקטים לאומיים, מילואים, מוכנות הזירה האזרחית לחירום והמיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית".

הממשלה מסמיכה את ועדות השרים לעסוק ולהחליט בנושאים שונים, ובכך לייעל את עבודתה. החלטות הוועדות מקבלות תוקף של החלטות ממשלה אם כעבור שבועיים מיום הפצתן לשרים לא בחר אף שר להגיש עליהן ערר. ב-2016 ניתח המרכז להעצמת האזרח את פעילות הוועדות ומצא כי "בממשלות האחרונות, הולך וגדל באופן עקבי מקומן של ועדות השרים ככלי נפוץ לקבלת החלטות וקביעת מדיניות". הוועדה הבולטת בממשלות האחרונות הייתה ועדת השרים לענייני חקיקה, תוצאה של העלייה המשמעותית בחקיקה פרטית לסוגיה, העולה ישירות מהכנסת. בשנה וחצי האחרונות החליטה הוועדה 604 החלטות, ומפאת קוצר הזמן לא לכל החלטה הוקדש די זמן ולא תמיד נעשתה היערכות מקצועית מתאימה.

העובדה שלא התקבלו החלטות בתחומי שוויון מגדרי או שלטון מקומי ומעקב אחרי פרויקטים לאומיים מעוררת שאלות לגבי תפקוד ועדות השרים ולגבי רצונם של שרים להיכלל בוועדות פופולריות פחות מוועדות כמו חקיקה, ביטחון לאומי ובנייה ושיכון. לפי הנתונים יש ועדות שרים שכלל לא התכנסו, אחרות התכנסו אבל לא קיבלו החלטות עקב אי הסכמות – 44% מהוועדות בממשלה הנוכחית – ואת המידע ניתן לקבל מכמות הפרוטוקולים שנכתבו, להוציא ועדות מסווגות.

ועדות השרים משמשות כלי פוליטי וקואליציוני. הן מוקמות ומנוהלות במסגרת מערכת היחסים הפוליטית והרכב השרים נגזר מיכולת התמרון הקואליציוני בעבודת הממשלה. אי התכנסותן של עשר ועדות שרים מלמד שעיקר משמעותן הוא הקמתן, ומדובר בתוצר פוליטי-ציבורי שאינו מייצר ערך אפקטיבי ולכן אינו משפיע על הממשל או על הציבור.

לפי מכון ון ליר, שייסד את מדד המגדר (תמונת מצב מגדרית) לקידום נשים ובחן נתונים משנת 2003 עד 2015: "לא חל שיפור של ממש באי השוויון ואי אפשר להצביע על מגמה אחידה של צמצום האי-שוויון". תמוה שוועדת השרים לענייני מגדר לא השכילה לקבל החלטה אחת בודדת במשך שנה וחצי לצמצום אי השוויון, שחלקו פערים כלכליים. גם הוועדה למוכנות הזירה האזרחית לחירום, נושא שעולה בתקשורת ובדברי פוליטיקאים רבים, לא קיבלה החלטה מעשית אחת. השלטון המקומי, שנוגע בחיי הציבור יום יום, אמור להיות מטופל ביתר שאת כדי להקל את חיינו ולאפשר שירות הולם ללא תחושת חמיצות וללא בירוקרטיה מיותרת, וגם בנושא זה לא התקבלה שום החלטה.

תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, הגדיר את הבעיה באומרו: "הדו"ח מדגים שוב שעיקר הבעיה בממשל בישראל הוא המעקב והבקרה אחרי יישום החלטות, ולא עצם קבלתן". מסתבר שיש נושאים חשובים חברתית-כלכלית שאינם מצריכים מעקב או בקרה כי אין החלטות. תעודת עניות לחלק מוועדות השרים ולפעילות הממשלה בתחומים שונים.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

22 תגובות

  1. לא מפתיע שהממשלה לא מצליחה לכנס וועדות שרים לישיבות…רוב השרים עסוקים בעמונה או במינויים פוליטיים. מהיכן ימצאו זמן לדון בענינים אחרים וחשובים?

    1. צודק. נתניהו ובנט עסוקים בעמונה ובמעלה אדומים כאילו מדובר בחלוקת ירושלים.. אין לשרים זמן להגיע לוועדות בעניני העורף, שוויון מגדרי, רווחה, כי אלה נושאים אזרחיים ולא פוליטיקה ימנית משיחית.

  2. בשביל מה מקימים וועדות שרים אם בסוף הם לא מתכנסות? הכל כדי להראות לציבור שכאילו הממשלה עובדת? צחוק ועבודה בעיניים…

  3. מקימים וועדות סרק שלא מתכנסות ולא מקבלות החלטות, עושים צחוק מהציבור בחלק מהנושאים שחשובים לציבור.

  4. לדעתי היועץ המשפטי של הכנסת חייב לפרסם דו"ח נוכחות בוועדות ואולי זה יקדם את הפעילות.

  5. עושים צחוק מהציבור בהקמת וועדות שרים שבכלל לא מתכנסות…העיקר להעמיד פנים כאילו עובדים למען הציבור…

  6. עובדים עלינו בעיניים, מקימים וועדות באוויר ולא מקיימים ישיבות. סוג של בדיחה תפלה וגניבת דעת.

  7. כלל ידוע במנהיגות לוודא ביצוע החלטות. לא וידאת כאילו לא הנחתה.

  8. נשאלת שאלה בורה-האם הכותב היה כותב את המאמר אם ממשלה הייתה בהרכב אחר????

    1. אם נבחר ממשלה אחרת, וביחוד ראש ממשלה, שמדבר קצת פחות, ויודע להבדיל בין מה שאפשר ובין מה שאי אפשר, התוצאה תהיה יותר טובה.

  9. בוריס היקר, אני איש אקדמיה הבוחן את העובדות ומנתח דברים לפי תשומות, תהליכים ותוצאות ולא לפי הרכב ממשלה כזאת או אחרת. אני משוכנע שלשנינו חשוב תפקוד אפקטיבי של כל ממשלה לטובת כל האזרחים ומדינת ישראל

  10. 1696 החלטות ממשלה. מדהים. "המרכז להעצמת האזרח" מותחים ביקורת. מכון וון ליר ייסד את "מדד המגדר" (זה ברצינות?) – כמה כיכרות לחם אפו המרכז להעצמה ואנשי וון ליר בחיים שלהם?
    איך זה שהארץ מלאה במגדלי בניה לרבי קומות, איך זה שהיצוא פורח, איך זה שמרתפי בנק ישראל מתפוצצים מעודפי דולרים, איך זה שבנו עוד מדינה ביהודה ושומרון עם חצי מיליון יהודים?
    אז לא מתקבלות החלטות בממשלה?
    והן לא מבוצעות? אולי האקדמיה החוקרת את הממשלה לא מבינה את מה שהיא רואה?

    יעני מנותקים?

  11. כאשר מיישהו מעביר ביקורת עניינית על אי עשייה מיד קופצים מתלהמים ומעלים שלא לעניין השקפות פוליטיות
    למה?

  12. כי הביקורת לא עניינית. היא רוויה בפוליטיקה. יש עשייה. הרבה עשייה. האם ציון העשייה מהווה השקפות פוליטיות? מדוע ישנם חוקרים אקדמאים שמתעלמים מהעשייה? מה הם לא יודעים שמקימים וועדות כאשר לא רוצים להחליט? ועוד הם מספרים לנו שהחלטות הוועדות לא מבוצעות. יעני מנותקים.

    1. "אני לא מבין" אתה מתעלם מעובדות. היצוא לא פורח. כבר שנתיים שהיצוא מדשדש והממשלה לא עושה לתיקון המצב. זה שבנו הרבה ביהודה ושומרון – שופכים שם מיליארדים הרבה שנים. אבל הממשלה החליטה ופירסמה החלטות להוסיף בערך 1000 מיטות בבתי חולים. איפה הביצוע? הממשלה פרסמה תוכנית לחיזוק הגליל. איפה הביצוע?

  13. אלא אי מימוש של החלטות שכן התקבלו
    או
    מימוש גרוע של החלטות שהתקבלו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של צביה

לא אוהבת

שיר על סדרי עדיפויות