סכנה ממשית לדמוקרטיה

ניגוד עניינים מוביל לשחיתות פוליטית ושלטונית
ד"ר נחום פרנקל

האיסור על ניגוד עניינים נמצא בימים אלה במרכז החדשות והדיווחים. עו"ד שמרון ופרשת הצוללות, מירי רגב ועניין הרפורמה בפיס ובלוטו או ניגוד העניינים לכאורה של השר ליצמן וניסיונותיו לשנות את התקנון של קופת חולים מאוחדת. אלה רק דוגמאות "טריות" של העת האחרונה.

אז מהו אותו מושג חמקמק שנקרא ניגוד עניינים או ניגוד אינטרסים, המוכר באנגלית כ-conflict of interests? הקונפליקט המדובר הוא בין החובה המוטלת על בעל תפקיד ציבורי לבצע את תפקידו ביושר ובהגינות לבין העניין שיש לו בנושא מסוים, עניין כלכלי בדרך כלל, שעלול לשבש את שיקול הדעת הנדרש ממנו במילוי תפקידו הציבורי. נושאי משרות ציבוריות עמדו לדין במקרים שבהם העדיפו אינטרסים אישיים או של מקורבים על פני אינטרסים של הכלל.

ניגוד העניינים מוביל לשחיתות ציבורית. ההגדרה הנפוצה ביותר במחקר נוסחה בשנת 1967 על ידי ג'וזף נאי (Nye) ולפיה: "שחיתות פוליטית היא סטייה מחובותיו הרשמיות של עובד ציבור (נבחר או מתמנה) מסיבה של אינטרס אישי (הקשור בעצמו, במשפחתו או בחוג ידידיו), או הנעשית למטרת רווח כספי או שיפור המעמד, או העוברת על תקנות האוסרות סוגים מסוימים של אינטרס אישי".

על פי הגדרתו של דיוויד ביילי (Bayley), שחיתות היא "מוסד מחוץ לחוק, שיחידים או קבוצות משתמשים בו כדי להשיג השפעה על פעולותיו של המנגנון". ועל פי מחלקת המחקר של הכנסת, שחיתות בממשל – ועדת חוק חוקה ומשפט 2005, "השחיתות הפוליטית מבוססת על שימוש לא לגיטימי בתפקידים ובמשאבים ציבוריים להטבות פרטיות, כאשר 'פרטי' נתפס כאן במובן רחב ומתייחס למשל גם למפלגות פוליטיות".

הגדרת השחיתות הפוליטית על-פי הארגון הבין-לאומי Transparency International: "שימוש לרעה על ידי מנהיגים פוליטיים בכוח שהופקד בידם להפקת רווח אישי, במטרה להגדיל את כוחם או את עושרם. שחיתות פוליטית אינה כרוכה בהכרח בכסף שמועבר מיד ליד, אלא היא גם יכולה להתבטא בסחר בהשפעה או בהענקת הטבות, שמרעילים את הפוליטיקה ומאיימים על הדמוקרטיה".

שחיתות שלטונית פוגעת בעקרונות בסיסיים של צדק, באיכות המשטר, בלכידות החברתית ובאיכות חייהם של אזרחי המדינה ותושביה. השחיתות השלטונית אינה תופעה חדשה או אופיינית דווקא לעת שלנו, סימנים לשחיתות כזו מתועדים כבר ביוון העתיקה, החל מתיעודו הכתוב של תוקידידס. כבר אז צוין הקשר המושחת של פיתוי בתולה, מתן שלמונים לשופטים והשחתת הפוליטיקה; בין כיבושים צבאיים, תאוות בצע ונאמנות לחברים; בין בעלי הון, מהגרים המפלסים את דרכם בארץ חדשה, קבלנים המקדמים את ענייניהם האישיים ועובדי ציבור המבקשים להפיק תועלת אישית באמצעות שימוש פסול בכוח השלטוני.

השאלה היא – איך יש להתייחס לניגוד העניינים במרחב הציבורי? פרופ' קרמניצר במאמר "ניגוד עניינים במרחב הציבורי", שכתב יחד עם דפנה ברק ארז ודורון נבות (פורסם ע"י המכון הישראלי לדמוקרטיה), סבור כי עובד ציבור הנמצא בניגוד עניינים, המעשה יוגדר כעבֵרה פלילית, גם אם לא ידוע אם האינטרס הנוסף השפיע לרעה על שיקול הדעת של עובד הציבור. הטענה המרכזית המובאת במאמר היא שבנסיבות מסוימות ניגוד העניינים מעמיד את שיקול הדעת של עובד הציבור בסכנה השקולה בעוצמתה לסכנה הנשקפת לשיקול דעתו של עובד ציבור שמקבל שוחד, ואולי אף בסכנה חמורה יותר. פעולה במצב כזה עלולה להיות ראשיתו של מעשה מושחת או חלק ממנו, ובכל מקרה מדובר בסכנה ממשית לדמוקרטיה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. שלום נחום
    ניסוח נכון ואינטליגנטי. הבעיה, האנשים איבדו תקווה.
    כבר לא רואה עצמי עולה על בריקדות…
    בידידות
    פאני

  2. לא חסרים מקרים של שחיתות ישירה ובוטה. אתם הרי שומעים חדשות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו

שאול אייזנברג

שכונה

פיטורי המאמן במכבי תל אביב

פיצוץ אטומי

על הסף

חידוש הסכם הגרעין עם איראן – תרחישים אפשריים