מקורבים, מאעכרים וקונסיליירים

התרבות הפוליטית בישראל נעדרת שקיפות מספקת
תמונה של דודי אילת
ד"ר דודי אילת

פרשת הצוללות האחרונה ומעורבותם לכאורה של האישים השונים, כולל עורך דין דוד שמרון, מעלה שוב, בפעם המי יודע כמה, את נושא המקורבים למקבלי ההחלטות. מי הם אותם אנשי אמון שאין להם משרה פורמלית, שאינם עובדי מדינה וגם לא יועצים בשכר עם משרה מוגדרת ותנאים?

משנות ה-90 של המאה הקודמת ועד שנות ה-2000 היה זה עורך דין רם כספי, אחר כך בתקופת שרון היה זה דובי וייסגלס, בתקופת ברק היה זה אלדד יניב – שמכה על חטא מאז ועד היום, בתקופת אולמרט היה זה אורי מסר. כולם בדרך כלל אנשים מקושרים, חזקים, שמגיעים ממשרדי עורכי דין ידועים. לרוב הם עובדים ללא שכר ונהנים מאמון יוצא דופן של מקבלי ההחלטות.

האם הם מאכערים? מאעכר הוא אחד שיודע לפתוח דלתות, לקצר הליכים בירוקרטיים רגילים ולשנות עקרונות וסטנדרטים מנהליים לטובת אלו שבשמם הוא פועל, כל זאת בניגוד למה שמקבל אזרח מן השורה. לפיכך מדובר באדם שיכול לגרום להידרדרות תרבות האתיקה והחוק ולגרום לעובדי ציבור בדרגות שונות לקבל החלטות משיקולים שאינם עניינים ומקצועייים.

קיים חשש כי למעשה המאכערים משחיתים את עובדי הציבור. נתגלו ביניהם כאלו ששיחדו, סיפקו טובות הנאה כאלו ואחרות ושימנו את עובדי הציבור על מנת לתת שירות לא שוויוני לאלו שהיה בידם לתת את התרומה ורצו לקבל את התמורה.

ורנר וזליכה מעלים את השאלה: האם עורך דין יוקרתי שידוע בקשריו במסדרונות השלטון נחשב מאעכר? או שרק מי שאין לו דיפלומה ויש לו דימוי שלילי הוא המאעכר? האם עורך הדין היוקרתי הפועל ישירות מול מקבלי ההחלטות הבכירים ביותר הוא לגיטימי, ואילו המאעכר הפועל מול המנהל הציבורי אינו לגיטימי? איפה עובר הגבול והאם עורך הדין היוקרתי אינו הופך ללוביסט – שתדלן המייצג לקוח, שמקדם אינטרסים של לקוחותיו אצל מקבלי ההחלטות?

דומה שהתרבות המנהלית בישראל, הפרוטקציה, חוסר הרשמיות, הבירוקרטיה והסחבת וכמובן האינטרסים העסקיים והאישיים של המעורבים – כל אלו יצרו מציאות של לוביסטים, מתווכים ומאעכרים, וחלקם עלולים להשחית את המנהל הציבורי ואת התרבות הפוליטית. הנזק לאמון הציבור במערכות הציבוריות – הנמוך בלאו הכי – גדול.

ומה באשר ל"קונסיליירים"? המונח קונסיליירי לקוח מעולם הפשע המאורגן. תפקיד הקונסיליירי לייעץ לבוס בעניינים משפטיים ואישיים, לתווך ולפשר מבלי להשתתף בפעילות פלילית אלימה.

במאמר שכתב מתי גולן ("גלובס", 5 ביוני 2016) הוא טען שחלק מעורכי הדין היוקרתיים מתנהגים כאילו היו קונסיליירים של לקוחותיהם. זה מתבטא בניגוח אישי והשמצות של כל מי שמבקש לפגוע באדונם או גבירתם עתירי הממון או הכוח. אפשר להוסיף שתוך כדי כך, קרבתו של עורך הדין היוקרתי למקבל ההחלטות יכולה לסייע לו ברמה האישית והעסקית ולהפוך אותו ליעד לחיזורים מצד אנשי עסקים ומתווכים הנזקקים לשירותיו בשל אותה קרבה למקבל ההחלטות.

מציאות זו אינה קשורה לשלטון ימין או שמאל. היא קשורה לתרבות פוליטית קלוקלת שמקדשת ערוצים לא רשמיים וכאלו שאינם כפופים לבקרה ולביקורת כדרך שבה ניתן "לקדם באמת" נושאים שונים. אך מה שנמצא מחוץ לביקורת, לתנאי משרה מוגדרים, לדיווחיות ולשקיפות בדרך כלל אוצר בתוכו פוטנציאל גדול לשחיתות.

רק אסדרה קפדנית של "יועצים" אלו שפועלים ללא הגדרות משרה וכמעט ללא בקרה (למעט הסכם כללי מאוד של מניעת ניגוד עניינים) יכולה למנוע מהם להפוך למאעכרים ולקונסיליירים. פרשת הצוללות היא תסמין המעיד על מחלה קשה הרבה יותר הקשורה לתרבות פוליטית ומנהלתית לקויה ונעדרת שקיפות ובקרה.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. נגע השחיתות טמון פוטנציאלית תמיד במערכתהיחסים שצויינה במאמר.כל השאלה מתי זה יקרה.

    1. שים לב שהיה זה בכל שלטון ובכל מפלגה. אין כאן ימין או שמאל אלא עיניין של תרבות פוליטית.

  2. נראה לו טבעי
    זה היום סולם הערכים
    רואים את התופעות האלה כדבר סביר

    1. זה נכון שהתפיסה של חלקים גדולים בציבור כלפי הפולטיקאים היא שלילית. יש כאלו שהערכים האלו נראים להם סבירים ויש כאלו שכבר אדישים ובוחרים לא להתעסק כלל בעיניין.

  3. יש גם גישות שטוענות שבלי קירבת שלטון ועורכי דין יוקרתיים שום דבר לא יזוז.אם ניתן רק לפקידים לבירוקרטים ולמשפטנים לנהל את המדינה אז מה יהיה? צריך איזון כלשהו.

    1. הגישות האלו ידועות לי. לא מסכים איתן.
      איני נגד מגשרים ומתווכים כי פולטיקה זו אומנות הפשרה לעיתים. רק ששהמגשרים למינהם צריך להיות כאלו שזו מישרתם העיקרית.

    1. הקשר בין עורכי דין לוביסטים ופולטיקאים קיים ובגדול גם בארצות הברית. זה לא מכשיר כמובן שום דבר ואנחנו צריכים לטפל בזה אבל זה קיים ובגדול גם ב"עולם הראשון"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סכנת נעילה

על הסכנה שבנעילת מכשירים ממרחב הסייבר