מה קודם למה?

החלטת דירקטוריון אקו"ם שלא לתת ליוצר אריאל זילבר פרס על מפעל חיים אלא רק פרס על יצירתו עוררה ויכוח עקרוני וערכי בציבור הישראלי. הוויכוח נגע להתנגשות ולהיררכיה בין שני הערכים – חופש הביטוי ושמירת הדמוקרטיה. השאלה הנשאלת היא האם הכול מותר בשם חופש הביטוי? ולמעשה, האם חופש הביטוי קודם לערך הדמוקרטיה ולשמירה עליה?

ההתנגשות בין שני הערכים האלו מתרחשת כאשר אנשים, ובכללם יוצרים, משתמשים בחופש הביטוי והיצירה כדי להביע דעות המערערות את הבסיס הדמוקרטי שעליו מושתתת המדינה. מכל שיטות הממשל עדיין לא מצאנו שיטה טובה יותר מהדמוקרטיה שתייצג אותנו האזרחים. מכאן שעלינו להגן על הדמוקרטיה מכל משמר. הדמוקרטיה היא השיטה המבטיחה לנו את חופש הביטוי. שלטון דיקטטורי או שלטון יחיד ימנעו מכל אחד מאתנו את החופש ליצור ולהתבטא בחופשיות. לכן, אם חפצים אנו להגן על חופש הביטוי ולאפשר לכל יוצר את חופש היצירה, עלינו להגן קודם כול על הדמוקרטיה עצמה.

חברי דירקטוריון אקו"ם נדרשו לדילמה הזו כאשר הובאו לידיעתם אמרי השפר של היוצר זילבר, יצירותיו למען "כהנא חי" ופעילותו הנמרצת לשחרור רוצח ראש הממשלה. הדירקטוריון סבר כי בשיקולי מתן פרס על מפעל חיים, פרס הניתן ליוצר שתרם תרומה משמעותית לתרבות הישראלית, יש להתייחס ליוצר על אישיותו, פועלו ויצירתו כמכלול, ואין לנתק את היוצר מיצירתו, בשונה מפרס רגיל המוענק על יצירה מסוימת. זאת בניגוד להחלטת ועדת הפרס, ועדה חיצונית ובלתי תלויה, שהחליטה על מתן הפרס למפעל חיים אך ורק בהתייחסות ליצירתו המוסיקלית של היוצר, בלי כל התייחסות אחרת.

רק  לאחר ההכרזה של ועדת הפרס נודע לחברי דירקטוריון אקו"ם על פועלו של זילבר למען שחרור רוצח ראש הממשלה, במסגרת מאבקו נגד החלטת הממשלה לשחרור מחבלים. כחברת הדירקטוריון, אני משוכנעת כי לאחר שהובא לידיעתנו פועלו זה של זילבר אסור היה להתעלם מכך, על אחת כמה וכמה כשמדובר בפרס על מפעל חיים.

ראוי להדגיש כי עיקר הפעילות של דירקטוריון אקו"ם הוא לתת גמול ראוי ליוצרים ולאפשר להם חופש יצירה. ההחלטה של הדירקטוריון לא הייתה קלה. הדירקטוריון דן ארוכות בשאלה אם אין שום מגבלות ליוצר גם אם הוא פועל נגד ערכי הדמוקרטיה עצמה.

יוצרים משתמשים במעמדם הציבורי כדי להעביר מסרים באמצעות יצירותיהם – מסרים על מהות החיים או מסרים חברתיים ופוליטיים. מעמדם הציבורי ופרסומם הם שמאפשרים להם להגיע לציבור רחב ולהיות בין מעצבי דעת הקהל, והם גם שמחייבים אותם לקחת אחריות על פועלם ועל אמירותיהם.

אם מגיע לזילבר פרס על יצירתואם לאו, זאת החליטו המומחים בוועדת הפרס, שבחנו את יצירותיו בכלי מדידה מוזיקליים ואמנותיים. אך כלי מדידה אלו אינם מספקים כאשר מדובר בהחלטה להעניק פרס על מפעל חיים. במקרה זה נדרשים גם קריטריונים ערכיים ומוסריים, הבוחנים את השפעתו של היוצר על התרבות ועל החברה בישראל.

לאור כל זאת, אני שלמה עם ההחלטה שאין להעניק פרס זה ליוצר הטוען כי יש לשחרר את רוצח ראש הממשלה כפי שמשחררים רוצחים אחרים. באמירתו זו הוא תומך ברוצח ראש ממשלה בישראל, רוצח שפגע פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית ושינה את מהלך ההיסטוריה של עם שלם בשלוש יריות אקדח. ההחלטה של הדירקטוריון לא הייתה החלטה פוליטית, ואין לה שום קשר לדעות ימין ושמאל קיצוניות ככל שיהיו. היא מביעה עמדה ערכית הקובעת שכדי לאפשר חופש יצירה צריך לשמור על הדמוקרטיה עצמה.

הכותבת היא חברת דירקטוריון באקו"ם.