כָּלוּא בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה
לֹא עָמַדְתִּי בַּפִּתּוּי
קָרַעְתִּי צֹהַר לְפִלְאֵי הַבְּרִיאָה
בִּרְצוּעוֹת תְּפִלִּין הָדוּקוֹת עַד זוֹב דָּם
הִתְנוֹדַדְתִי מִמֶּנִּי וְאֵלַי
מַלְאָכֵי חַבָּלָה חָרְשׁוּ מְזִמּוֹת בְּלִבִּי
כָּפוּת בְּחֶבְלֵי מָשִׁיחַ
שֶׁלֹּא בָּא
פָּרַץ מֶרֶד בְּגוּפִי
הִשַּׁלְתִּי מֵעָלַי כְּסוּתִי בְּצִבְעֵי הַלַּיְלָה
וְחָצִיתִי אֶת הַנָּהָר
לִרְחֹץ פָּנַי בְּאוֹר גָּנוּז.
8 תגובות
התמודדות לא פשוטה
הצלחת להשתחרר מהכבלים
אבל הוא האמת על הטוב והרע שיש בה.
הוא צוהר התבונה והגילוי
זר לא יבין זאת
כשיש גם סורגים על הצוהר
זה לקיחת אחריות למען הכלל
לבטים של מעבר מחיים כאלה לחיים אחרים? שיר אמיץ במיוחד!