מנעמי החיים של החברה הרומנית "הטהורה"

על "כתבים נבחרים" מאת יון לוקא קאראג'יאלה (2)
תמונת פרופיל של משה
ד"ר משה גרנות

בחלקה הראשון של רשימה זו הצגתי את המחזה "המכתב האבוד" הפותח את הקובץ "כתבים נסתרים" מאת יון לוקא קאראג'יאלה. ברשימה זו אדון ב-22 ההומורסקות והרשימות שמופיעות בקובץ, המהוות סאטירה חברתית נוקבת על החברה הרומנית בשלהי המאה ה-19. בכמה רשימות נמתחת ביקורת על אישיותו של "הרומני הטהור" – לאומן קיצוני, שאהבתו לעמו מחייבת שנאת זרים, ושדעותיו הפוליטיות משתנות לפי רוח התקופה. מטרתו של המלומד הרומני היא להקים מצבה לעצמו ולמחקרו בעודו בחיים. ואילו הגברת הרומנייה מתהדרת בצרפתית שבפיה, ורק עם המשרתים היא מדברת ברומנית. היא שואפת להינשא למיניסטר, וחולמת על מאהב בדרגת מזכיר השר. קאראג'יאלה לא חוסך שבטו גם מהבויאר הרומני (בעל אחוזה, רוזן) שמנצל את האיכרים שעובדים אצלו תמורת שכר רעב.

חיצי הביקורת מופנים גם אל ההורים המפנקים יתר על המידה את ילדיהם "בני הטובים", ילדים שלוחי רסן, המנצלים את ההערצה העיוורת של הוריהם. בהומורסקה "האדון גויה" מתואר איך אימא, דודה וסבתא מבקשות לרצות ולשמח את גויה הקטן, ולהביאו בחג לבוקרשט. כיוון שהרכבת מתמהמהת, גויה דורש שהרכבת תופיע בתחנה תיכף ומייד! ברכבת מזהירים את גויה שלא להוציא את ראשו מהחלון, והוא בתמורה הוא חורץ לשון, אבל כובעו עף ברוח, ועימו הכרטיס שהיה טמון בבטנת הכובע. אימא של גויה צריכה לשלם על כרטיס נוסף בתוספת קנס, ובכל זאת היא מזכה את הילד בנשיקה.

בהומורסקה "הביקור" הדובר מוזמן לאחוזתה של המטרונית העשירה מאריה פופסקו. בנה, יונל (שם חיבה לשם יון), לבוש בבגדי מאיור (רב-סרן) בחיל הפרשים, מרעיש עולמות בתוף ובחצוצרה. לאחר שמסבירים לו שרק חיילים פשוטים מנגנים בתוף ובחצוצרה, הוא מתחיל "להילחם" בחרב וכמעט פוגע בעין של אימו, ואחר כך מתנפל על המשרתת שנושאת את הפרימוס. הוא מבקש מהאורח להדליק לו סיגריה, והאם מתמוגגת מנחת. בהמשך הוא נחנק מהעשן ומתעלף. כשהוא מתאושש, הוא פוגע בכדור בנברשת, ומפיל את ספל הקפה של האורח על מכנסיו. יונל לוקח את צנצנת המרקחת, הכיבוד לאורח, ובחשאי הוא מרוקן אותה לתוך הערדליים של האורח שהונחו ליד הכניסה.

נושא נוסף לסאטירה של קאראג'יאלה הוא ההירתמות של הורים וקרובים להשתדל אצל המורים שישנו את הציונים של "בני הטובים" מ"נכשל" ל"עובר". למטרה הזאת מתגייסת כל "הארמדה" של העילית (בהומורסקות "תעודת בגרות" ו"שרשרת החולשות").

בהומורסקה "חסכונות קטנים" הדובר מתפעל מחברו יאנקו המתגלה כפילוסוף סטואי. יאנקו אינו מתרגש מהעובדה שחוזה השכירות שלו פג, וגם לא מכך שהתפטר מעבודתו בשל מנהל מעצבן, ובשלווה רבה הוא מזמין את הדובר לכוסות ורמוט ושמפניה ומשלם תמורתן בכספו האחרון. סוד שלוותו של יאנקו, אל מול הסיבות הרבות למצוקה, נובע מהחסכונות "הקטנים" של רעייתו. הוא לא מאבד את שלוותו גם כשאשתו מבשרת לו כי שכרה דירה בת ארבעה חדרים, אמבטיה, חדר משרתים, מרתף יינות, חצר, גינה – כל זה ב-2400 ליי – פי שישה ממשכורתו הקודמת של יאנקו.

אולם, בתוך כל הלעג ללאומנות הרומנית ולצביעות ב"כתבים נבחרים" של קאראג'יאלה, בולטת בהיעדרה האנטישמיות שאפיינה יוצרים בעלי שם עולם – שייקספיר, דיקנס, טורגנייב, דוסטוייבסקי, אמינסקו (המשורר הלאומי של רומניה), או האנטישמיות הרומנית שהתגלתה בכל מוראותיה במלחמת העולם השנייה (פוגרומים, טרנסניסטריה). חיפשתי את עקבות המחלה העולמית הזאת אצל קאראג'יאלה – ובכן ב"כתבים נבחרים" מוזכרים היהודים רק פעם אחת: באסיפת הבחירות מודיע קאצאבנקו בפאתוס: "כל פושטי הרגל הם יהודים, אנו רוצים פושטי רגל משלנו!" – זה הכול. לא קראתי את כל כתביו של קאראג'יאלה, אבל אני מתרשם שגם בשאר יצירתו אין סממנים לאנטישמיות. אולי משום שהוא עצמו היה מוצא יווני, כלומר, לא "רומני טהור", הוא בחר ללעוג ללאומנות של "הרומנים הטהורים", ולבקר אותה.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

5 תגובות

  1. אתה מביא אותנו למחוזות מעניינים שלא נתקלתי בהם באף מדור ספרות שאני קוראת

  2. לא שגרתי שבחנת את סוגיית האנטישמיות שאיננה קשורה ליצירה המסוקרת עצמה. גישה מיוחדת

  3. והחברה הישראלית יצרה בתחילת הדרך של העלייה תמונה שלילית ולועגתלמוצא הרומני

  4. נתקלתי במאמר הזה במקרה והוא חיבר אותי לפרק הראשון ושניהם ביחד הרחיבו את דעתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונת פרופיל של משה

המשורר האניגמטי

על הספר "סנקה ז'יד: פרקי רומן של אלכסנדר פן" (1)

דילוג לתוכן