"אֵין חַצִי הֵרָיוֹן" הוּא אָמַר
"זֶה אוֹ כֵּן אוֹ לֹא"
וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי
אֵיךְ לְעִתִּים הַיָּרֵחַ בִּמְלוֹאוֹ
וְאֵיךְ לִפְעָמִים הוּא חָסֵר וְדַק
כְּמוֹ הַלֵּב שֶׁמִּדֵּי פַּעַם נִסְּדַק.
"אוּלַי זוֹ לֹא תְּשׁוּבָה" הוּא אָמַר
"יֵשׁ רַק כֵּן אוֹ לֹא"
וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי
אֵיךְ אֶת הָאֲוִיר לִנְשִׁימָה הוּא גָּרַם לִי לִכְלוֹא
וְאֵיךְ לִפְעָמִים שׁוּם דָּבָר לֹא מֻצְדָּק
כְּמוֹ הַלֵּב, שֶׁמִּדֵּי פַּעַם נִסְּדַק.






9 תגובות
מכירה היטב את ההרגשה הזאת.
כנראה שכולנו מכירים את התחושות
תודה על התגובה!
מי שחווה את זה על בשרו, ישמור עליו האל.
אכן
פעם כן ופעם לא
השאלה באיזה צד מתעוררים
כך או כך זה עלול לכאוב
צביה גולן יקירתי
עוד פעם שיר פסימי משלך על לב שנסדק.
מתי נזכה לקרוא מפרי עטך שיר אופטימי על אהבה שמילאה את הלב?
בסופו של דבר החיים הם של גם וגם
כן
כן
ועוד איך כן