בֵּין הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים
שֶׁזָּכִיתִי בָּהֶם הַשָּׁנָה
אֲנִי מוֹנָה
אֶת הַגִּישָׁה הַחָפְשִׁית
אֶל כַּמָּה נְחָלִים:
הַיְּשִׁיבָה
כְּכָל אַוַּת נַפְשִׁי
עַל כַּמָּה גָּדוֹת,
הָאַגָּדוֹת
שֶׁהֶעֱלוּ עַל דַּעְתִּי
ה'סִדּוּרִים'
שֶׁהוֹרִידוּ לִי
מִסֵּדֶר הַיּוֹם
הַתְּדָרִים
שֶׁשִּׁנּוּ לִי בְּגַלֵּי-הַמּוֹחַ
הַחֶסֶד
שֶׁרָחֲצוּ אֶת רַגְלַי
כְּמוֹ קְדוֹשָׁה…
הַיּוֹנִים הַשְּׁלִילִיִּים
שֶׁנִּכְנְסוּ לְרֵאוֹתַי…
הַשִּׁירִים ה'חִיּוּבִיִּים' שֶׁיָּצְאוּ לִי מִזֶּה
5 תגובות
את מסתפקת במועט
יפה אבל בעיקר מיוחד. כולל במבנה, כולל בחיבורי המילים, כולל בבחירת הסמלים.
סיכום שעולה על סכום חלקיו
הכרתי יוצרת שלא שמעתי עליה קודם לכן. חשוב לשמור על היצירה למרות כל הרעשים, והבעיות, והזוהמה
מצטרף לחיוביים