כשבאתי

שיר
תמונה של אמיר
אמיר אור

כְּשֶׁבָּאתִי אֶל אֱלֹהִים בָּאתִי עִוֵּר.

שָׁמַעְתִּי סְבִיבִי אֶת שִׁיר עֶרְגָּתוֹ,

אֶת נַהֲמָתוֹ, אַנְחָתוֹ

אֶת גְּעִיָּתוֹ הַנִּשְׁחֶטֶת.

מִשַּׁשְׁתִּי בְּכַפּוֹתַי אֶת עָלָיו, פְּלוּמָתוֹ,

אֶת הֶבֶל פִּיו, אֶת גֵּווֹ

הַחַם עֲדַיִן.

כְּשֶׁבָּאתִי אֶל אֱלֹהִים בָּאתִי עֵירֹם,

נָגוּעַ בְּרֵיחוֹ, קוֹלוֹ, טְבִיעוֹתָיו.

הוּא הִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם,

הוּא גֹּרַשׁ וְהָיָה נָע וְנָד.

כְּשֶׁבָּאתִי אֶל אֱלֹהִים לָחַשְׁתִּי אֵלָיו

דַּע אֶת עַצְמְךָ, וְחִבַּקְתִּי אֶת עַצְמִי;

כְּשֶׁבָּאתִי, בָּאתִי לְבַד.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. כאשר התקופה קשה ומעיקה, זה בא לידי ביטוי גם בשירה, בסיגנונה, ובתוכנה

      1. תמיד? בשביל 'תמיד' צריך להכיר את
        שירתו של משורר. בשביל 'תמיד' זה אמור להיות משפט נכון.
        אבל זה לא. ואפילו שיר זה אינו מעיק , הוא רק תובנה. המועקה כנראה אצלך בנפש.

  2. שנון ונוגע בנקודות מעמיקות . האדם שהנו בריאה זעירה המגיעה אל עולמו של הבורא. כפי שהוא מגיע בגפו אל העולם כך הוא עוזב. כל המתהווה באמצע, לפני ואחרי באיריות האלהים…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

עצרו

מלחמת שנת היובל

דרכינו הנסתרות לציין יובל למלחמת יום הכיפורים