כפוֹר רוּסִי        

שיר
תמונה של אשר
אשר רייך

בלֵב הַכְּפוֹר הַמַּר

שֶל הַחֹורֶף הַסְּלָאבִי

הֵגִיחָה הַשֶּׁמֶשׁ וְגִיחֲכָה,

אֲנָשִׁים מְקוֹמִיִּים שָׁלְפוּ

מֵהַשִּׁידוֹת מִשְׁקָפַיִם כֵּהִים

וְהוֹצִיאוּ אֶת פְּנֵיהֶם לַגַּנִּים

ּולְבָתֵּי הַקָּפֶה הַשּׁוֹקְקִים בְּעִיר

 לַחֲמִימוּת רַכָּה וּנְדִירָה.

אַךְ עַד מְהֵרָה הִגִּיעוּ כִּנְבִיאִים

עטִּינִי עֲנָנִים שֶׁכִּסּוּ עַל החְוגגִים

שִׁכּוֹרֵי השֶׁמֶשׁ, אִישׁ לֹא שָׁעָה,

לְעַנְנֵי הַנְּבוּאָה ולקולות המלחמה.  

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. רוסיה ו-מלחמה זה לא חרוזים אבל זה בהחלט צמד מילים שהפך לביטוי שגור
    ובצדק

  2. אשר רייך מעמודי התווך של הספרות העברית, ממשיך במסורת של היוצרים המרכזיים לחוש ולבטא ליד עולמו הפנימי האישי גם את רוחב הראייה וקצוןת הכאב בעולם הרחוק בעל בתובנות ללא מרחק.

  3. בעולם הנורמלי יש מחזוריות. אחרי חום יש קור, ואחר כך שום חום וכן הלאה. בעולם הלא נורמלי = פוליטיק אף אחד לא מבטיח שאחרי קור לא יבוא עוד עידן קור.

  4. גם מעונן וחשוך, גם קור רוסי, גם קולות מלחמה
    ענינו נשואות לקרני השמש שיבקיעו דרכם מחדש ויביאו עמם ציוצי ציפורים של חירות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך