איך נוצר משפט אופטימי אוניברסלי?

על פי "החייל האמיץ שוויק"
צילום של אביבה עם ספר
פרופ' אביבה דורון

מי שצפה בהצגה "החייל האמיץ שוויק" נושא אתו את המשפט הבלתי נשכח של הגיבור "להתראות ב-6 לאחר המלחמה".

ברצף העלילה נשמע משפט זה כחלק אורגני בשיח, כמתחבר לפניני-ההומור המשולבות בטקסט, והוא מעורר צחוק ומחיאות כפיים ספונטניות בדומה לאריה ברצף של אופרה. אך עם הזמן מתברר שצירוף המילים יוצא הדופן הזה נכלל בזיכרון הלשוני הכללי, עובר מאדם לחברו ומדור לדור וכך הוא נשמר כמין פתגם שנחרת באוצר התרבותי, כנכס מיוחד.

מה כוחו של המשפט של שוויק שגרם לו שישתלב באוצר הביטויים הבלתי נשכחים בזיכרון התרבותי האוניברסלי?

עיון במבנה שלו וברכיביו מעלה כי בולט בו ניגוד פנימי: מצד אחד הוא מתקבל כמשפט הגיוני לחלוטין: אדם צועק לחבריו בלהט הרעשים שהוא מאחל להם ולו להתראות במועד מסוים ובשעה מסוימת. אולם תוכן המשפט, שנשמע כקביעת פגישה, ככל הפגישות, במועד מדויק ומוגדר, מוסר לאמיתו של דבר מידע חלקי בלבד. אמנם צירוף המילים עושה רושם של משפט הגיוני בעליל – שוויק קובע פגישה מפורטת – אך הדיוק של ציון השעה מתברר כהטעיה, באשר שעת המפגש אמנם ברורה וקבועה – שעה 6 – אולם כלל לא ברור באיזה יום ובאיזה מקום תתקיים הפגישה. בכך מתברר שהמידע שבמסר אינו שלם למרות המבנה ההגיוני.

אם כך איך קרה שהוא בלתי נשכח? מה הסיבות לכך שמשפט זה זוכה לציטוטים כה רבים והוא משתייך לאוצר הביטויים הבלתי נשכחים בכל השפות שאליהן תורגם המחזה ובכל הארצות שהוצג בהן, למעשה ברוב העולם?

התשובה נעוצה במשמעות המרומזת, בסב-טקסט הנסתר שיוצר אפקט של אופטימיות: ראשית, עצם המילה "להתראות" כרוכה בדרך כלל בתחושה של תקווה, יש למה לצפות: נתראה! הציפייה לפגישה העתידית משרה אופטימיות מעצם טבעה, ותחושת התקווה מתעצמת כאן, כמו בדרך כלל במצב של מלחמה, באשר הלוחמים מצויים על קו החיץ שבין החיים לבין אובדנם.

החייל האמיץ שוויק הנציח בשיח האנושי לדורותיו משפט שתבנית העומק שלו רומזת לתקווה ובה בעת משאירה את הציפייה כאופציה אופטימית בלבד.

צירוף מילים זה שובה את הלב מכוח התקווה הטמונה בו שאכן בוא יבוא הקץ למלחמה, ותגיע עת של פגישות. אך בו בזמן התוכן מקרין את חוסר הוודאות שנמסר בו, את המידע המציאותי – זה לא ודאי. מציאות מטבעה אינה ודאית. והנה דווקא נוכחות המציאות הבנויה משאלות, מעצימה את כוחו של המשפט האופטימי; הוא אינו מספר אגדות, הוא מציאותי.

המשפט האלמותי של שוויק מעורר את התקוות המלוות והמניעות את הלוחמים בכל הצדדים ובכל המצבים. התקווה והספק הם פירות המציאות, הם החיים עצמם!

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

16 תגובות

  1. כמה נעים לקרוא משהו רוחני , שמשכיח לדקותיים את זוהמת האקטואליה האופפת אתנו מכל עבר.

    1. ונעים מאד שהדברים פוגשים בבן-שיח
      ראוי וחושב.
      מקווה שנתכתב בהמשך

    2. פעם ציטוט מיצירה ספרותית או מחזה הפכה לאמירה מקובלת עממית. כיום צווחה פופוליסטית של פוליטיקאי הופכת למשפט שכולם מצטטים.

  2. הבעיה העיקרית היא שאולי אחוז שולי בדור הצעיר שמע על הביטוי שאת כותבת עליו מבלי לדעת מי אמר אותו. אבל אף אחד מבני הדור הזה לא יודעים מיהו החייל האמיץ שווקי.

  3. הערה חשובה, ויש לה 2 תשובות
    1. מי שלא מכיר את הביטוי – יכיר עכשיו
    ואולי ימצא בו שימוש כמו הדורות הפחות צעירים
    2. בדקתי נערים בני 15 והם הכירו את הביטוי
    ולא ידעו מה מקורו
    אז אולי אלה ואלה ירכשו גם כת הביטוי וגם הסבר
    ןתודה על התגובה

  4. לאמנון פרג, שלום
    הרמת דגל מרתק, כאשר העמדת ביטוי מול ביטוי. שניהם נוצרו ממציאות נטולת וודאות,
    בשניהם הומור כואב?. מעניין אולי להשוות בין שניהם,
    מי יתמודד עם האתגר??

  5. אולי בחוגים שהמחברת מסתובבת זה מושג מוכר. אני בטוחה שרוב הישראלים לא שמעו עליו ולא מבינים משמעותו.

  6. תודה לעדן פאר על התגובה,
    שימי לב: גם בתקופתנו
    רבים אמרו זה לזה: " *להתראות
    אחרי* " להתראות אחרי הסגר",
    "להתראות אחרי הקורונה"
    ולעתים (קרובות מידי)
    אומרים " להתראות אחרי המלחמה"
    זה קורה כשנמצאים במצב משברי,
    ומקוים לחזור לשגרה. יש גם שיר
    שחובר במלחמת העולם השניה
    ושרים עד היום: שבו החיילים שרים
    בעת המלחמה "אנו ניפגש שוב"
    וכל מי ששמח לדעת עוד דברים
    קיבל סיפור מעניין.

  7. עוצמת המשפט נקבעת לא ע"י האומר, יהיה אשר יהיה המנהיג או האומן וכדומה
    העוצמה נקבעת על ידי השומעים. עד כמה הם רוצים לקדם את המסר
    בארץ למשל הציבור לא מבין אמירות גבוהות
    ככל שהמשפט יהיה יותר נמוך ופופוליסטי כך יש סיכוי יותר גבוה שהוא יהפוך למצוטט ולסגור בפי כל

  8. למי שכתב את התגובה ה14 שלום רב, דבריך מעניינים ומשקפים מצב נכון מבין מצבים שונים של שימוש בציטטה
    המשפט "להתראת ב6 אחרי המלחמה" משתלב בהרבה הקשרים שאת ההסבר לכך ביקשתי להבין ואחר כך להסביר ומעניין שרבים, כפי שכתבו כמה מהמגיבים, אינם יודעים בכלל את מקורו וזה לא חשוב להם. הם צודקים בכך שהשימוש במשפט המרתק הזה (ראו שוב את ההסבר שלי) עונה על צורך עמוק בתקווה כאילו מציאותית אך למעשה היא מופשטת וכמו חלום ורגשות בלתי נתפסת

  9. *אתם מוזמנים לשלוח למדור משפטים דומים, עם הסבר של 2 שורות בלבד
    אנא עשו זאת בהקדם*
    בקרוב אעלה חומר חדש לתגובותיכם
    ואזמין אתכם לשלוח יצירות מקוריות על נושא מסוים

    רק התחלנו.
    נמשיך ביתר קצב והרחבה

    בברכה חמה
    עורכת המדור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים