במבוך התחפושות

על ספרו של אברהם ב' יהושע "הבת היחידה"
תמונה של משה
משה גרנות

עלילת הנובלה "הבת היחידה" (הקיבוץ המאוחד 2021, 165 עמ') נראית על פניו ברורה אולם יש בה כמה רבדים ומשמעויות. במרכז סיפור העלילה ניצבת דמותה של רקֶלֶה, נערה יהודייה יפה וחכמה, שלומדת בבית ספר איטלקי. למורת רוחה, אביה ריקרדו אוסר עליה להשתתף בהצגה שמתארת את לידת ישו, וגם לא במקהלה ששרה שירים לכבוד הלידה. ריקרדו הוא עורך דין שחולק משרד עם אביו, סרג'ו. הוריו של ריקרדו התגרשו, ואימו מתגוררת בדירה מפוארת בוונציה עם צוות משרתים – מתנה ממאהבה, שהוא מנהל בית חולים. בזכות קשריה של אימו, ריקרדו שחש ברע נבדק על ידי מיטב הרופאים, ונמצא אצלו גידול במוח. הכול מודאגים מ"התוספת" שבראשו. במעין ניסיון למצות את החיים לפני שהגורל אולי יתאכזר אליו, נוסע ריקרדו עם המשפחה לדולומיטים כדי לגלוש בשלג במסלולים המסוכנים ביותר, וגם רוכב על אופנוע בדרכים קפואות וחלקלקות לכפר שבו, לפי מה שסיפרה לו אימו, היא ילדה אותו בעצם ימי השואה, בסיועו של רופא אוסטרי.

העלילה מתרכזת בפגישות של רקלה עם המורה בגמלאות אמיליה ג'ירוני. נושא השיחה בין השתיים – שני סיפורים מתוך ספרו של אמיצ'יס "הלב". היא מתארחת אצל הסבים הקתוליים שלה (הורי אימה שהתגיירה) שנותנים לה מתנות לחג המולד. הסבא ארנסטו הוא קתולי אדוק, אשתו אתיאיסטית.

רקלה נפגשת עם שני תלמידים שהוריהם חולים, כמו אביה, ונוסעת עם פאולו, נהג המשפחה, לסבתהּ לארה לוצאטו בוונציה. משם הם ממשיכים לכפר של העוזרת מרטינה, שהופקדה לשמור על כלבת המשפחה העומדת להמליט. רקלה היא בת ונכדה מאוד אהובה, וזוכה לפינוק מצד הוריה ומצד סביה העשירים.

העלילה הפשוטה לכאורה כומנת רמזים, כמו למשל תחפושות למיניהן, להלן אציג כמה דוגמאות: רקלה מתחפשת ליהודי חרדי במסיבה בדירתה של סבתא לארה, ואילו הרב יעקב אזולאי, המכין אותה לקראת הבת מצווה, מתחפש לכומר. גם סבא סרג'ו התחפש לכומר בימי מלחמת העולם כשהיהודים נרדפו ונרצחו. רקלה רוצה את תפקיד אם האלוהים בהצגת בית הספר, ובתפקיד זוכה סברינה, שמתחנכת במנזר, כי להוריה הלומדים רפואה, ומתכוונים לעלות לישראל, אין אפשרות לגדלה בביתם.

במשפחה תמיד סיפרו על הרופא האוסטרי שסיכן את חייו והציל את חייה של סבתא לארה היהודייה, אך בהגיעו לגיל תשעים, מתוודה הרופא שלמעשה זאת הייתה "תחפושת" שכן הוא אחז בהשקפת עולם נאצית והשתוקק שהגרמנים יעשו סדר בעולם, ויעמידו את העמים השונים במקום היאה להם, אבל כשהבין שהגרמנים עומדים להפסיד במלחמה, הוא הכין לעצמו הגנה מפני נקמתן של בנות הברית בכך שהציל יהודייה. אלפרדו, בנו של הרופא האוסטרי, מקבל תרומות מלארה עבור בית הספר שבו הוא מלמד. אבל גם הוא אינו יכול להחזיק מעמד באצטלה של בן למציל יהודים ואומר לריקרדו, מי שנולד באותו אירוע בשנת 1943, שהוא הבין שהיהודים לא שייכים לכאן.

פאולו, הנהג של משפחת לוצאטו, מקווה שכאשר רקלה תהיה עורכת דין מצליחה, כאביה וסבה, תשכור גם היא את שירותיו. הוא מעיר לרקלה כי העובדה שהיהודים מוצלחים ומצליחים לא ממש מעוררת אהבה בקרב המקומיים, ושהיהודים צריכים להודות לאיטלקים. גם המכונית שלו מחופשת – במקור ההגה היה בצד ימין, כמו באנגליה, פאולו העביר אותו לצד שמאל, אבל המחוונים נשארו בצד ימין, ואותם הנהג לא יכול לראות.

לסבתא לארה יש תופרת בחנות שבכיכר סן מרקו. היא מזמינה ארבע שמלות עבור רקלה שאמורה להשתתף בנשף מסיכות בדירתה. לתופרת קוראים לוסיה, אבל לארה מכנה אותה "מרים", כי היא היגרה מפולין, ובוודאי היא "קצת" יהודייה.

למורה הזקנה אמיליה יש בת יחידה, שגרה באנגליה כי היא אם יחידנית, מה שלא מקובל בין מכריה הקתוליים באיטליה. המורה נטליה קסטלנו, שחזרה מחופשת לידה, מסתירה סוד: היא מותשת מהתינוק שישן ביום, ומרעיש עולמות בלילה, לכן היא מחלקת לתלמידים שאלונים לעבודה עצמית שמכין בעלה, סטודנט לרפואה, שגם בודק אותם ונותן ציונים – כל זה כדי שתוכל לנמנם, כשהתלמידים עסוקים בעבודה.

לקראת טקס בת המצווה מלמד הרב את רקלה וחברותיה את ברכת "עלינו לשבח". היא מבינה הברכה הזו עלולה להעליב את הגויים, ולכן היא משנה מעט את הנוסח בתרגום לאיטלקית עבור הסבא הקתולי ארנסטו, אבל הסבא מבין שהברכה נועדה להכפיש את הנוצרים. רקלה מבקשת מהרב ברכה אחרת שאין בה עלבון, והוא מסכים להחליף את הברכה במזמור י"ג בתהילים, וגם שר את השיר של דתיה בן דור, "אני תמיד נשאר אני". מילות השיר משליכות גם על דבריו של פאולו, הבטוח כי אפילו תהגר רקלה לישראל, איטליה תישאר תמיד מולדתה, והאיטלקית שפת האם שלה. אגב, רקלה מופיעה על מסלול הגלישה לבושה כולה אדום, קסדה ומגלשיים אדומים, והכול שואלים אם התחפשה לכיפה אדומה.

במרכז הנובלה מופיעים שני סיפורים של אמיצ'יס מתוך "הלב": "הסועד את אבא" ("שומר מיטת אביו") ו"הכתבן הקטן מפירנצה" ("הלבלר הפלורנטיני הקטן"). בסיפור הראשון ילד שומר על מיטתו של גוסס בחושבו שזה אביו, וכשמסתבר לו שאביו החלים, והגוסס הוא איש זר, מחליט הילד לא לזנוח אותו ולהישאר עימו עד רגעיו האחרונים. בסיפור השני ילד חס על אביו, וממלא את תפקידו בלילות ללא שינה, מה שגורם להידרדרותו בלימודים. האב חושף את ההקרבה של בנו, ומביע אהבה ותודה לילדו. בשיחה שמנהלת רקלה עם המורה הזקנה אמיליה היא מסבירה מדוע העדיפה את הסיפור הראשון – כי המעשה הטוב בסיפור זה איננו כרוך ברמייה, וזאת כנראה, דעתה של הגיבורה לגבי התחפשותן של הבריות. סבתא לארה חושבת ש"הלב" הוא ספר לאומני שמלמד ילדים להיות פטריוטים במלחמות מיותרות. אגב, הרב אזולאי סבור שגם העם בארץ ישראל לוקה בלאומנות מופלגת.

הקורא מתוודע לכך שהעלילה מתרחשת בשנת 1999 לפי חישוב גילו של האב (בן 56 ונולד ב-1943), אבל נותרת חידה: מהו שמה של העיירה שבה גרה משפחת לוצאטו – רקלה, הוריה וסבא סרג'ו? אנחנו יודעים שהעיירה קרובה לוונציה, אך מגיעים אליה ברכבת; שיש בעיירה שלוש קתדרלות, והרי קתדרלה לעולם נבנית בעיר מרכזית, לא בעיירה, ולעולם לא יותר מאחת בעיר. האופה נוקב בשם הקתדרלה – "בזיליקה די סנט אנטוניו", שסימן ההיכר שלה הוא שלושה מגדלים, ועד כמה שידיעתי בטופוגרפיה של איטליה מגעת – בזיליקה בשם זה נמצאת בעיר פאדובה. פאדובה רחוקה מלהיות עיירה, ולבזיליקה שלה אין שלושה מגדלים, ובוודאי אין בה שרידים של חומה רומית שלאורכה הולכת רקלה בדרכה למשרד עורכי הדין של סבה ואביה. וכן, אינני סבור ש"בזיליקה" זהה ל"קתדרלה". חשבתי אולי שהכוונה לעיירה מסטרֶה, שהיא כמעט פרוור של ונציה, אבל ברור שאין בה קתדרלה, ובוודאי לא שלוש קתדרלות. אני חושד בא"ב יהושע שבדה עיר איטלקית מליבו.

אהבתי את הסיפור שללא ספק חייב תחקירים מעמיקים על איטליה ועל יהודי איטליה, ואהבתי גם את החידה הנ"ל שאולי הצלחתי לפתור.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. תודה. אתה לא רק פותר חידות, סימני שאלה, ותעלומות. אתה בכלל מגלה אותם, בעוד שקורא רגיל כלל לא מודע אליהם

  2. תודה. אתה לא רק פותר חידות, סימני שאלה, ותעלומות. אתה בכלל מגלה אותם, בעוד שקורא רגיל כלל לא מודע אליהם.

  3. מה המסר המרכזי של הספר. מה התובנות העיקריות? צריך הרי להיות בכל ספר.

  4. במאמרים על ספרים לפעמים חושפים יותר מידי וקצת מקלקלים את ההפתעות. אין לי טענות ספציפיות, אבל תיזהרו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

וידאו לעסקים

מה חשוב לקחת בחשבון בעת צילום?