קִטְעֵי זְמַנִּים שֶׁחָלְפוּ
הָפְכוּ בְּמוֹחִי לְסִפּוּר
כַּמָּה טוֹב שֶׁהָיִיתָ שָׁם
כָּךְ יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ בָּרוּר
נְגִיעוֹת קַלּוֹת שֶׁנָּגַעְתִּי
נִרְאוּ לִי כְּבֵדוֹת פִּתְאוֹם
כַּמָּה טוֹב שֶׁהָיִיתָ שָׁם
לוֹמַר לִי שֶׁזֶּה לֹא חֲלוֹם
מַבָּט אוֹהֵב שֶׁרָאִיתִי
נִרְאָה לִי כָּל כָּךְ אֲמִתִּי
כַּמָּה טוֹב שֶׁהָיִיתָ שָׁם
לוֹמַר לִי – אַתְּ וַאֲנִי
מְצִיאוּת אֲמִתִּית וְכוֹבֶשֶׁת
הֶעָתִיד לִי בָּרוּר וּמֻחְלָט
שֶׁאֲנִי רַק אִתְּךָ נִשְׁאֶרֶת
כְּמַגָּע, כְּסִפּוּר, כְּמַבָּט
11 תגובות
וואוו צביוש מרגש ונכון כ"כ שתמיד תהיו יחד כאחד חברים יקרים
תמיד מיוחד וסוחף לקרוא אותך ❤
וואוו צביוש מרגש ונכון כ"כ שתמיד תהיו יחד כאחד חברים יקרים
תמיד מיוחד וסוחף לקרוא אותך ❤
שיר יפה ובאמת אופטימי, מקפל בתוכו הרבה אהבה והודיה.
תופעה נדירה
ואת האחרים, גם אחרים אוהבים אותו. מה דעתכם?
מסכימה אתך
איתך
ואיתך צביה, מתרגשים כל פעם מחדש,
למקרא מילותייך.
שיר נהדר
מה חשוב יותר בימים עלה מאופטימיות?