הרהורי חורף

שיר טבע
תמונה של גד

הדשא נשטף מטיפות הגשם

האדמה לחה עכשיו.

העצים, שחיכו בסבלנות אין קץ

קיבלו מים מהשמיים.

עצי הזית, הסיסם ההודי, הברכיכיטון והאלון

צומחים באין מפריע,

ציפורים חגות מעליהם ובאות אל העלים.

גפן ותאנה ושדות של עשב ירוק,

אזדרכת גדול שולח ענפים אל על.

מעל כולם האקליפטוס הגבוה.

אני תוהה על כל זה ביושבי,

מודה לטבע ולפירותיו.

אתה, שבאת מן האדמה ועוד תחזור אליה,

מגלה את החיים.

בבגרותך אתה כבר מבין כמה דברים

ולעומתם, דברים שלעולם לא תבין.

הנחלים הזורמים, האגמים, מפלי המים השוחקים את הסלע

הרים מושלגים גבוהי פסגה.

נשגב מכולם, הים הגדול,

שומר על איזון

מנצח על הכול.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. על מזג האוויר האנגלי אומרים ״ארבע עונות פעמיים ביום״ ואילו החורף הישראלי ממש לא רחוק מההגדרה הזו, יחד עם זאת כשהוא מגיע הוא מעלה מנעד רגשות ומחשבות.
    דווקא בחורף הקורוני אתה מנסה להבין דברים על עצמך, על עמך ועל אחרים ואכן האיזון והפרופורציה הם האתגרים היותר מורכבים לילדים, לנעורים, למתבגרים, למשפחה,הגרעינית והמורחבת, להורות ולחברות.

    1. כן, ההגבלות שהביאה הקורונה, הבידוד שהביאה בלי שנבחר בו, גרמו לי לתהיות רבות, חלקן הועלו על הכתב.

    1. מחובתנו לשמור על עצמנו אך גם על הטבע, לא בכדי ממשלות עורכות קמפיינים בנושא בעיית האקלים.

  2. "בבגרותך אתה מבין דברים, ולעומתם יש דברים שלעולם לא תבין"
    תהליך ההתבגרות מתחיל ומסתיים בדיוק בנקודה הזו.
    יופי של שיר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

הדגל הסיני האדום

שחקנים חדשים

האם יש מקום לסין כשחקנית בהסכם הגרעין?

תמונת דוד

הענקים

חמשיר על מנהיגים ומהלכיהם