נַעֲלֵי בַּיִת

שיר
צביה גולן

אָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה אוֹהֵב

אָמַרְתָּ: חַיִּים שֶׁלִּי, נִשְׁבַּע לְךָ, מֵהַלֵּב

אָמַרְתָּ שֶׁאֲנִי מְיֻחֶדֶת

(וְאָז בִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי לָרֶדֶת…)

אָמַרְתָּ שֶׁאֲנִי יָפָה

וּבַחוּץ הִשְׁתּוֹלְלָה מַגֵּפָה

אַךְ יָצָאתָ, לָבוּשׁ חֲלִיפָה

אָמַרְתָּ שֶׁאֲנִי נוֹחָה

כְּמוֹ נַעַל בַּיִת יְשָׁנָה

וְלֹא אָמַרְתָּ אֲפִלּוּ סְלִיחָה

כְּשֶׁבַּבֹּקֶר מָצָאתִי עַל יַד מִטָּתְךָ

זוּג נַעֲלֵי בַּיִת חֲדָשׁוֹת

מְחַכּוֹת לְךָ בִּמְנוּחָה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

17 תגובות

  1. זוג נעלי הבית החדשות שמצאת ליד מיטתו בבוקר היו של גבר או של אישה?

    1. זו הייתה אישה. היא כישפה אותו. כמובן על חשבון "המיוחדת היפה".

  2. ממש יפה.חרוזי וכייפי כל הכבוד.
    מתאים לתקופה זו בבית ונעלי בית

  3. כמו תמיד כתיבה קולחת ונוגעת ללב. התוכן צבט בלב. היטבת לתאר את מה שהרבה נשים חשות.

  4. צביה , כמו תמיד מילותייך הן כחליפה מיוחדת ויפה לתאור תקופה או סיטואציה .

  5. אשר רק אישה יכולה לכתוב. ואם היא גם סופרת מוכשרת, אז כל הכבוד!!!
    כתיבה שנונה עם חוש הומור וגם עמוקה. אשר מותירה בסוף השיר הרבה חומר למחשבה.
    יישר כוח צביה!!!

  6. ההסתכלות הנצחית של התקרבנות נשית איננה תורמת להעצמת כוח נשי.

    1. זה נכון כשלעצמו אלא שלמקרה הזה אין שום קשר להתקרבנות אלא למציאות עגומה בלבד

    1. בשיר הזה, הגבר ממש לא חזק

      דווקא האישה, שמנסה לאהוב בכל הכוח
      היא החזקה

  7. היה פעם סרט צרפתי שלגיבורה קראו MELI
    כשהמחזר הראשי שלה שאל מה שמה המלא
    היא ענתה זה קיצור מ- MELANCOLY
    נזכרתי בזה מכיוון ששירייך משום מה
    תמיד משדרים מלנכוליה.

    1. אולי מפני שרק אנשים מאושרים יכולים לכתוב באופן מלנכולי? ואגב ….אם את/ה ממשיך/כה לקרוא, אולי זה לא מלנכולי מספיק? חומר למחשבה..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים