נִיחוֹחוֹת סְתָו זוֹמְמִים מַהְפָּךְ בְּמֶזֶג אֲוִיר
אִילָנוֹת חוֹבְשִׁים קַסְדוֹת מָגֵן צְהוּבוֹת
גַחְלִילִיוֹת מְגַשְּׁשׁוֹת מִקְלָט בְּחַרִיצֵי סְלָעִים
גַּם הַשָּׁמַיִם מַפְגִינִים קְרִירוּת
דִמְעוֹת עָנָן צוֹנְחוֹת צְנִיחָה חָפְשִׁית
לְהַפְתִּיעַ פְּרָחִים קְמֵלִים בְּחִוְרוֹנָם
אֲפִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ בּוֹחֶרֶת מַעֲצָר בַּיִת
רוּחוֹת בְּתוֹר, לְהִתְחַסֵּן נֶגֶד שַׁפַּעַת
כָּל הַיָּרֹק נוֹטֶה צָהֹב
רַק הרַמְזוֹרִים אֲדֻמִּים.
7 תגובות
החורף הזה שחור
בגלל מה שקורה מסביב
ליוסף כרמי
אני כתבתי שיר על הסתיו
אתה כנראה קראת שיר אחר על החורף
וכל פעם נהנית לקרוא
לאירית
משמחת אותי הידידות שנוצרה בינך לבין שיריי
יש קיץ
לא בדיוק, אחרי כול חורף יש אביב,
ולפניו יש סתיו, זה גם משתמע מהשיר
עד שבאה הקורונה וקילקלה גם אותו