בּוֹאִי נַמְצִיא מִשְׂחָק
אָמַרְתָּ לִי אֶתְמוֹל
אֲבָל כַּזֶּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רַק
מְנַצֵּחַ אֶחָד, וּבְגָדוֹל
בּוֹאִי נַמְצִיא כְּלָלִים
וְנִכְתֹּב אוֹתָם עַל דַּף
וּבַלַּיְלָה, בֵּין הַסְּדִינִים
הַמִּשְׂחָק לֹא יִהְיֶה חַף
מִפֶּשַׁע
כָּךְ לָחַשְׁתָּ בַּאֲזֵנִי
וַאֲנִי?
הָלַכְתִּי שֶׁבִי אַחֲרֶיךָ
אֶת מִשְׂחַק חַיַּי הִפְקַדְתִּי בְּיָדֶיךָ
כְּמוֹ מִגְדַּל קְלָפִים בָּרוּחַ הַקַּלָּה
נוֹפֶלֶת, מִתְמוֹטֶטֶת, בֵּין סְדִינִים בָּאֲפֵלָה.
11 תגובות
באדם אחר
שיר נפלא צביה יקרה !!
הנשים הן אלה שהולכות שבי?
אולי מפני שהן באמת המין החזק, זה שלא חושש לאהוב עם כל הלב
עם אמירה.
יישר כח צביה!
פואטי,רגיש ויפה
ויש לך הרבה אומץ
רק תלת מימד באינטרנט
ומישל צריך להביא את דימויים האהבה והאכזבה
??
מי זה מישל?
צר לי, לא הבנתי את תשובתך