בָּרַכֶּבֶת

שיר על זיכרונות מרגשים
רכבת בתחנה

נוֹסַעַת בָּרַכֶּבֶת

הַזִּכְרוֹנוֹת נוֹסְעִים אִתִּי רָחוֹק

לְעִתִּים עֲדַיִן כּוֹאֶבֶת

לִפְעָמִים הַזִּכָּרוֹן מָתוֹק

 

מִתֵּל אָבִיב, עִיר לְלֹא הַפְסָקָה

נָסַעְתִּי אֵלֶיךָ צָפוֹנָה, אִישׁ

לֵב מַחֲסִיר פְּעִימָה, נְשִׁימָה נֶעֶתְקָה

כָּל עֶצֶב בְּגוּפִי אֵלֶיךָ רָגִישׁ

 

נוֹסַעַת בָּרַכֶּבֶת

הַזִּכְרוֹנוֹת נוֹסְעִים אִתִּי רָחוֹק

מָחָר לֹא אֶהְיֶה עוֹד כּוֹאֶבֶת

כְּשֶׁאֵלַי תִּשָּׂא מַבָּט שֶׁל צְחוֹק.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. מאחל לך צביה
    שכל נסיעות חייך
    יהיו עם סוף מתוק.
    כתיבה מרגשת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונת דוד

הענקים

חמשיר על מנהיגים ומהלכיהם