נוֹסַעַת בָּרַכֶּבֶת
הַזִּכְרוֹנוֹת נוֹסְעִים אִתִּי רָחוֹק
לְעִתִּים עֲדַיִן כּוֹאֶבֶת
לִפְעָמִים הַזִּכָּרוֹן מָתוֹק
מִתֵּל אָבִיב, עִיר לְלֹא הַפְסָקָה
נָסַעְתִּי אֵלֶיךָ צָפוֹנָה, אִישׁ
לֵב מַחֲסִיר פְּעִימָה, נְשִׁימָה נֶעֶתְקָה
כָּל עֶצֶב בְּגוּפִי אֵלֶיךָ רָגִישׁ
נוֹסַעַת בָּרַכֶּבֶת
הַזִּכְרוֹנוֹת נוֹסְעִים אִתִּי רָחוֹק
מָחָר לֹא אֶהְיֶה עוֹד כּוֹאֶבֶת
כְּשֶׁאֵלַי תִּשָּׂא מַבָּט שֶׁל צְחוֹק.
8 תגובות
שיר מקסים צביה יקרה, עם הרבה אהבה ורגש
שיר מרגש.כל הכבוד על הכתיבה שלך צביה יקרה.
וכל אחד יחשוב על המשכו בדרך שלו
תודה
לאן?
?
אכן. מי שואל/ת?
מאחל לך צביה
שכל נסיעות חייך
יהיו עם סוף מתוק.
כתיבה מרגשת.