אָמַר שׁוֹפְנְהָאוּאָר הַפִילוֹסוֹף:
"רַק סְפָרִים שֶׁכּוּר מַחְצַבְתָּם בְּנֶפֶשׁ, שָׁווִים קְרִיאָה"
בְּמִשְׁפָּט קָצָר טְמוּנָה חָכְמָה בְּלִי סוֹף
הָבָה נוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, כָּל הַשְּׁאָר הֵם הוֹנָאָה
שֶׁאֵינָם שָׁוִוים הַשְׁקָעָה וְהוֹצָאָה
שֶׁמַּקְסִימוּם נִתָּן לְכַנּוֹתָם הַכְלָאָה
בֵּין דִּמְיוֹן חוֹלָנִי שֶׁמְּקוֹרוֹ בִּשְׁגִיאָה
לְבֵין מְצִיאוּת מוּזָרָה שֶׁאֵינֶנָּה בְּרִיאָה
הַי…מִישֶׁהוּ כָּאן מַבִּיעַ מְחָאָה?
אֶשְׂמַח לִשְׁמֹעַ אֶת דַּעְתְּכֶם,
אֶת נַפְשְׁכֶם כַּבָּבוּאָה
הַאִם דִּבְרֵי הַפִילוֹסוֹף מְעוֹרְרִים בָּכֶם פְּלִיאָה?
רְאוּיִים לְהַסְוָאָה?
הַקְפָּאָה?
קִנְאָה אוֹ שִׂנְאָה?
אוֹ שֶׁמָּא נְעִימִים כבריוש בְּחֶמְאָה?
10 תגובות
מאמינה בכל מאודי שסופר טוב כותב מכור מחצבתו הנפש. כך סיפורו משתחל עמוק לנפש הקורא.אחרת אין משמעות למילים.
ספרייך צביה יוצאים מן הלב והנפש ונכנסים ללב ולנפש.
צביה יקרה, מתחברת לכל מילה מאידך הכתיבה הינה סוג של "חיידק" שכנראה לא ירפה ומה הלאה….גם אני לא יודעת.
אני מתלבטת בכלל לגבי ההמשך
להוציא היום ספר זה סוג של הימור דע מטורף
המון המון ועוד המון תודה
מה ששווה
זה מה שאת כותבת
תודה רבה!!!
תודה רבה!!!
אולי עדיף לייחס זאת ללב?
הנשמה והלב חד הם, לא?
ישר מהנשמה