רגע אינטימי

שיר עם שבר
צילום של צביה גולן
צביה גולן

מתנצלת מראש

האינטימיות כאן

לא במובנה הרגיל

אלא ברוח הזמן.

כבר חודש שרויה בערפל של כאב

שלושה שברים מורכבים, ניתוח או שניים

ואת כל כאביי על גופי הדואב

כותבת, בלי לשים שום דבר בסוגריים.

 

אך סופרת או משוררת

בלי קהל של קוראים

כמו קוסם ללא גלימה ואדרת

לא נראה, לא נשמע, לא מתאים

 

ולכן זהו רגע אינטימי ביני לבינכם

קוראיי, אהוביי

תודה מעומק הלב לכולכם

מה הייתי שווה בלעדיכם, בחיי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. אני מאוד מאמינה באינטימיות בין הכותב לקורא, כל כתיבה הנה שיתוף , אנחנו רוקדים טנגו עם הקורא….וכשאני קוראת את החוויות שאת עוברת, לבי, לבי איתך. מאחלת שהכל יעבור ויהיה כבר מאחוריך.

  2. אפילו מרחוק אני חשה דרך מילותייך את הכאב. לעיתים ברגעים כאלה המילים צפות ועולות מעצמן והן עוצמתיות. והכאב? הוא יעבור.

  3. כתבת מקסים צביה.
    הלואי וכל כתיבה ובמיוחד תגובות על כתיבתך יביאו לך מזור לכאבייך ובקרוב תשכחי מהכל.
    רפואה שלמה??

  4. העיקר צביה,
    הראש עדיין נישא על הכתפיים והלב שלם.
    כל השאר – יעבור.
    החלמה מהירה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

40, 32 ו-26

אחרי שנת הקורונה – תובנות לגבי המגזר הערבי באקדמיה