מוצא הפוגה

שיר על ישימון פורח
תמונה של גד
גד קולר

אני זז בעולם הזה כבתוך ישימון.

כל מה שסוער בי, עדיין סוער.

בתוך סערה יש גם שקט,

בתוך כל הרעש הזה, מוצא הפוגה.

המילים מכסות את הסדקים, הצלקות מתאחות

יין בכוסות.

וכמו ביום חג, יש אור.

השמיים מתבהרים ובהם עבים צמריריים.

זז בעולם הזה כבתוך ישימון,

יש מקורות מים, ובוסתנים,

עצי תמר, דקלים ומלונים.

המילים האלו, הנכתבות, מנחמות,

שורות חגיגיות.

ואז כל הישימון

הופך לגן עדן פורח.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

    1. לך, בשירה הכול אפשרי, המציאות מקבלת תפנית כפי שהמשורר מוצא לנכון. המשוררים שומרים
      על "זכות הריחוף". לפיכך מומלץ מאוד לקרוא שירה ופחות עיתונים וטלוויזיה.

  1. גד יקר – יצירה נהדרת המבטאת את הסער בין המים האישי למתרחש בחוץ..הכנסת יד לחוץ והבאת אותו פנימה לנפשך.

    1. אני חוזר ואומר, בשירה הישימון הופך גן עדן. המציאות זה כבר משהו אחר, טוב שיש מילים ודמיון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גבי

מעשה שהיה

איש מכירות טוב צריך ניסיון ויכולת לזהות סכנות