בבוקר בואה (היא לא באה כל בוקר !)
של העובדת הזרה – שאינה זרה לנו –
מדגל בעל-הבית זנבו
כשואל לשלומה
ומפאר גוו לכבודה,
אחר יוצא לשחק עמה
בתופסת על מגב וסחבה,
ומחבואים גם
עם שיירי נייר-כסף וצלופן
ואחר מחלק ארוחותיה עמה
מנה אחר מנה
כאותו הנביא מן המדבר
הערבי.
העובדת הזרה
שאינה כאמור זרה לו,
תופרת לו חיבה ממילים
שחוברו להן יחדיו
משתי שפות זרות
המיודדות זו עם זו
להפליא.
8 תגובות
דרשת
עושה את זה
עוד בית?
בשם החתולים והחתולות תודה על התגובות, והכי חשוב לדעת נציגיהם, כי החתולים המקומיים יוצרים קשר חם, אוהד ומקבל עם העובדות והעובדים הזרים……. בתודה
שיר מקסים בשם כל ההולכים על ארבע
חמוד משהו – מָצָחֵן בעיני מאד
שיר שנון והומוריסטי!
סמי
השיר מקסים,שנון והומור.