קרחונים ויערות

שיר עם עננה באופק
תמונה של גד
גד קולר

אדם נטוע בתוך שגרת יומו

ובלי משים, יערות הגשם מתכלים, הקרחונים נמסים.

יום חולף ועוד אחד,

בוקר, ערב, לילה ועוד פעם.

הוא קם, מתרחץ, מתלבש, מתמכר לעבודתו

השמיים מקבלים אותו.

יוצא, נכנס, מדבר עם אשתו

מבלה, אוכל, שותה וממהר.

וביום בהיר אחד הוא מרגיש עייף וקודר.

בתו מזכירה לו שיום הולדת מתקרב וחג ממשמש ובא.

הוא נעור באחת, שותה קפה הפוך,

ומרגיש פעם נוספת

איך פורץ מתוכו אריה חזק

הוא מרים ראשו ושואג

וממשיך את המשחק.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

8 תגובות

  1. קול השיגרה – נד נד עלה ורד פעם למעלה פעם למטה. פעם בשאגה וקול השיגרה בלחישה

    1. כנראה בזכות בתו המזכירה לו להיות אופטימי. נכון , יום כזה ויום אחר
      החיים מזמנים הפתעות

  2. לא משנה מה מצב הרוח של כולנו
    הקרחונים ויערות העד ממשיכים להיעלם על כל הכרוך בכך…..

    1. נכון! לכל אדם רגעים מאושרים ומאושרים פחות, ככה החיים. תודה משה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מבנה ירוק

בנייה ירוקה

הטרנד שכבש את עולם הבנייה

צילום של גדעון

דילמת "המחיר"

הלכידות החברתית היא המפתח להישרדותנו בארץ הזאת

תמונה של משה

כצפוי, שונה!

על "טעות אנוש – רומן מתח" מאת שולמית לפיד

דילוג לתוכן