קרחונים ויערות

שיר עם עננה באופק
תמונה של גד
גד קולר

אדם נטוע בתוך שגרת יומו

ובלי משים, יערות הגשם מתכלים, הקרחונים נמסים.

יום חולף ועוד אחד,

בוקר, ערב, לילה ועוד פעם.

הוא קם, מתרחץ, מתלבש, מתמכר לעבודתו

השמיים מקבלים אותו.

יוצא, נכנס, מדבר עם אשתו

מבלה, אוכל, שותה וממהר.

וביום בהיר אחד הוא מרגיש עייף וקודר.

בתו מזכירה לו שיום הולדת מתקרב וחג ממשמש ובא.

הוא נעור באחת, שותה קפה הפוך,

ומרגיש פעם נוספת

איך פורץ מתוכו אריה חזק

הוא מרים ראשו ושואג

וממשיך את המשחק.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. קול השיגרה – נד נד עלה ורד פעם למעלה פעם למטה. פעם בשאגה וקול השיגרה בלחישה

    1. כנראה בזכות בתו המזכירה לו להיות אופטימי. נכון , יום כזה ויום אחר
      החיים מזמנים הפתעות

  2. לא משנה מה מצב הרוח של כולנו
    הקרחונים ויערות העד ממשיכים להיעלם על כל הכרוך בכך…..

    1. נכון! לכל אדם רגעים מאושרים ומאושרים פחות, ככה החיים. תודה משה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

40, 32 ו-26

אחרי שנת הקורונה – תובנות לגבי המגזר הערבי באקדמיה