זרדק

סיפור קצר על מנהיגות משתנה
גדעון גולדמן
פרופסור גדעון גולדמן

השבט מנה 92 פרטים. המיקום: חבל ארץ הררי וקר במרכז אסיה. מערה עמוקה בסלעי גרניט, סבך עצים מסתיר את הכניסה. אדם קדמון. יצורים גדולים ושריריים, אגן רחב, רגלי פלדה יציבות וגמישות, שיער מכסה את גופם. עיניהם עמוקות ומזכירות עיני גורילה מלנכוליות ונבונות.

עוד לפני שהתינוקת הספיקה להתעורר ולבכות, זרדק עט על הנחש הארסי שהספיק לגעת בלשונו בעורפה. באחת ערף את ראשו. ראש השבט היה היחיד שנקרא בשם, בשפתם "זרדק" זה האבא של כולם או המנהיג.

אוצר המילים-קולות של הקבוצה היה מורכב ממעין אנחות או יללות והמשמעות נקבעה לפי עוצמת היבבות וגובהן. התקשורת כללה גם מחוות שפת גוף והבעות פנים. בני השבט דיברו ואותתו ביניהם בעיקר כדי לסמן סכנה, כמו נענוע מהיר של האצבעות – ״שמור על האש״, או פעירת הלוע וחשיפת שיניים – ״זאב בכניסה למערה״, נגיעה במפתח הלב אותתה על ״השבט השכן מתקיף״ ועוד.

זרדק לא הוציא מילה מפיו, לא חרחר גם לא יילל, רק השתמש בשפת הגוף. המשמעות הייתה ברורה לכולם. מנהיג מלידה. כשיצא מהמערה מיד הצטרפו אליו הציידים עם נשקם, דרוכים למבטו ולתנועות גופו. מבט נחוש קדימה, הם ידעו, פירושו צבוע מסתתר בשיח; גוף רוכן קדימה והגב כמיתר בישר שהאויב תוקף. כאשר הביט עמוקות באחת מבנות השבט היא קלטה שמותר לה להתקרב, ועם מבט נוסף היא ידעה שעליה לעזוב.

בני השבט מעולם לא שיקרו, בעצם המושג הזה לא היה קיים לא בתודעתם ולא בשפתם. היה אמון מלא של כולם בכולם, וזרדק בראש הפיץ יושרה, אמינות ונאמנות מוחלטות.

לאחר סופת ברקים פרצה שריפה ביער והיא כילתה את בני השבט הסמוך. רק שלושה מתוכם שרדו. זרדק נגע בהם בקצות אצבעותיו, אחר כך בקצה לשונו בצווארם, ובכך אישר לבני שבטו לצרפם. בחלוף הימים הסתבר ששפתם של השלושה עשירה וברורה הרבה יותר משפת השבט. הם הוציאו קולות מעומק גרונם כאילו יש שם מיתר שרוטט עם צליל ברור ומדויק. השפה החדשה, שכבר הכילה קול ולא רק יללה וצווחה, מצאה חן בעיניהן של בנות השבט, כי עתה היה להן קל יותר לשתף זו את זו בחוויותיהן בעת שהזכרים יצאו למסעות ציד. בהמשך למדו את רזי השפה גם הילדים.

כעבור כשנה הבינו בני השבט שזרדק עילג בלשונו, והם הכתירו עליהם כמנהיג חדש את המבוגר משלושת הזרים. המנהיג החדש היה חד לשון, ואף שלא היו לו העוצמה, האינטואיציה, האינסטינקטים, התושייה, כושר הניווט, המהירות והאומץ של זרדק, בלשונו כבש את בני השבט ושלט בהם.

חדי ההבחנה בקבוצה נוכחו לגלות שלא כל מילה היוצאת מפיו אכן מתממשת. לפעמים מה שאמר המנהיג לא התקיים. הם אפילו המציאו מילה חדשה – ״אשקר״ – שביטאה פער בין מילה למציאות, ולימים הפכה המילה אשקר לשמו של המנהיג. אשקר לא התעורר כאשר עדת זאבים תקפה וגם לא הגיב במהירות ובנחישות כשפרצה שריפה. היו עוד אירועים שבמהלכם הוא לא הוכיח אומץ ותושייה, אך כל אלה לא מנעו מבני השבט להמשיך לדבוק בו. הם התרשמו מאוד מהשפה החדשה והתענגו עליה.

זרדק עזב את המערה. הוא חי לבדו במקום מסתור. הצטרפה אליו להקת זאבים שדבקה באומץ ליבו ובנאמנותו. כעבור כחמש שנים קפא זרדק, והזאבים רבצו ליד גופתו במשך ימים ארוכים וייללו את שמו. בני השבט המשיכו להתרחב ולגדל צאצאים לדורות הבאים.

אנחנו צאצאיו של אשקר. אני מחפש את אלו של זרדק.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

37 תגובות

      1. מנהיג הוא זה המקריב חייו לציבור.
        פוליטקאי הוא זה המגייס הציבור למענו.
        הרושם שמנהיגי האמת..קופאים

  1. נוסטלגיה לתקופות פשוטות יותר, או שאומר פרימיטיביות יותר.
    לאחר שאכלנו מעץ הדעת, מילים, ידע ותחכום הינם מנת חלקנו.
    לא הייתי רוצה לחיות בעולם אחר.

    1. נכון האבולוציה מפתחת תבונה שפה ותקשורת.
      הסיפור הוא אוטופיה לא לנסיגה בהתפתחות אלא לערכים ראשוניים של מנהיגות המושתתת על יושרה וכבוד הדדי.
      האגדה מנסה לצקת אמת פרימיטיבית מולדת בתודעה בשפה ובמעשה. שפה עשירה ומורכבת היא בהחלט סמן להתפתחות תרבות ואומנות.

    1. ללחוש לזאבים ולרבוץ בחייק לביאות אכן חלום גדול אך יותר מכך מסמל הרמוניה עם הטבע ושאיפה להיצמד לאמת בסיסית שאולי קצת התרחקה מאיתנו.

    1. מחיר האבולוציה הוא גם הופעת ערסים. הסיפור מכיל תשוקה לאותם ימי פשטות ואמת(מבלי לעצור את תהליכי ההתפתחות החיוביים, ואולי זה רק חלום).

  2. סיפור מקסים מהחיים. זו משמעותה של מוטציה וכוחו של און-כלאיים. בהמשך צאצאיו של אשקר (אנחנו) ממתינים למזלט. בנות אשקר ימותו להשתדך עם מזלט כי הוא יכול להרים אותן הרבה יותר גבוה. לבני אשקר לא ימצאו בנות זוג ותוך 3 דורות האשקרים יעלמו. הארץ תתמלא במזלטים עד שיגיע תחמן. אתפ כבר יכולים ךתאר לעצמכם את ההמשך. ממש דרוויניזם.

  3. סיפור יפה ומהדהד. בעיניי, ברגע הראשון הוא היה סיפור על מנהיגות ( מה שמעלה את השאלה – האם לא הושפעתי מדברי הכותב שבאו בהתכתבות עם הקוראים של סיפורו ), וברגע השני הוא נתפס כסיפור על הערכת- היתר שמייחסים לדיבור ופחות למעשה.

    1. המשל אינו נועד לדון במנהיגות אף לא לזלזל בחשיבות השפה. רק להזכיר להתחבר מידי פעם לתכונות של אבות קדומים לראשוני ולטבעי.

  4. אם כבר רותמים את הדמיון לפוליטיקה עכשווית – אז ממליץ לקרוא את ספרו של דן אריאלי "האמת על באמת"

    1. האגדה מציעה מידי פעם להתחבר לזרדק פנימי.
      ספרים על שקר דמגוגיה ופלצבו יש בשפע

  5. סיפור נוגע , .. באופן מובנה השפה מרחיקה אותנו מהאינסטינקט ומהממשי. ברגע שמתחילים עם מסמנים נפער פער מטבע הדברים. וגם לי יש נטיית לב לזרדק ,

  6. לאו דזה: הבו לי את מי ששכח את המילים, כדי שאוכל להחליף איתו מילה.

  7. קוראת את הסיפור. אחר כך את התגובות, ותוהה:
    רק אני רואה מציאות ולא אגדה?
    האם איננו נוהים אחר לשון חלקה וחדה?
    האם איננו ממהרים, עד היום, להתחדש כל הזמן, ולהזניח את הישן והטוב?

    1. אמת. לעיתים האגדה יותר אמיתית מהמציאות.
      לכולנו יש את מירב הגנים מאשקר אך בל נשכח גם זכינו בכמה מתכונותיו של זרדק. מודעות לאותן תכונות סמויות..תחשוף אותן. תודה

  8. שאלת המעבר ממנהיגות המבוססת על "זכר אלפא" (זרדק) לזו המבוססת על תבונה, שפה עשירה ויכולת חברתית ופוליטית היא אכן מעניינת וחידתית.
    בתקופת השופטים, למשל, טרם היות המלוכה בישראל, קמו מנהיגים אשר היה בהם את השילוב בין אומץ ויכולת להנהיג מלחמה לבין היכולת לשלוט ולשפוט. כך גם בדמותו של דוד.
    מה שלא מובן לי בסיפור שכתבת הוא הסיבה להחלפת המנהיג – האם כאשר השבט ויתר על זרדק היה לכך מחיר בכל הקשור ליכולת הציד, המלחמה וההתגברות על סכנות? שהרי אם התשובה חיובית, כיצד שרד השבט. אם היא שלילית – מה היה בו במנהיג החדש ששיפר את יכולות השבט. וזו, אולי, מהות החידה שבה פתחתי…

    1. שפה היא אבן היסוד בהתפתחות תבונה וקשר.
      חלק נכבד מהאבולוציה האנושית התקיים בזכות השפה.
      מנהיג בימינו לא בהכרח יודע קשת אך כן זקוק לשפה רהוטה. הסיפור מדבר בפני עצמו. לא רק שהשבט שרד אלא העמיד דורות של צאצאים אומני הדיבור.
      כוונת המחבר היתה להעלות את המודעות לסכנות שטומן הדיבור ולנסות מידי פעם להתחבר לאותה איכות על-שפתית שהיתה לזרדק.

    1. מודעות!
      בחשיבה בדיבור ובמעשה. הבודהה הגדיר זאת ״דיבור נכון״ מדויק מצומצם לא פוגעני מכיל אמת מלכד מעודד.
      זרדק הוא סימבול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

בקבוק בושם

STORY PHARM בישראל

סיפור ההצלחה של מותגי העל בשמים ואיפור

מיטה

חדר השינה "כמקדש"

מהי הפרעת שינה כרונית וכיצד אפשר לשפר את השינה

דילוג לתוכן