בנפשי הכבושה

שיר בצלילי מילים
תמונה של סמי
סמי ארגון

שִיר אָשִיר לך

בִּצְלִילֵי-מִילִים

נוּגִים אוֹ רוֹגְעִים

נוֹגְעִים אוֹ פוֹרְחִים

תָּלוּי,

לִפְעָמִים,

בְּאוֹתוֹת, בְּסִימָנִים

אוֹ בָּמוֹפְתִים

שצרבת שָם,

בְּנַפְשִי זוֹ

הֵכְּבוּשָה

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

11 תגובות

  1. אהבתי שה"אותות, סימנים ומופתים" שהוזכרו בפרשת השבוע נכנסו לשירך… גם אני התייחסתי אליהם השבוע בשיר שלי…

  2. להלו הנכבד, זה מה שמעניין בשירה שהיא ניתנת, אם היא טובה, למספר פירושים. ביאליק כתב פעם ששיר הריהו כמו מן שכל אחד מוצא בו טעם שונה, ולא הוא אינו טוב. וליתר פירוט, ציין שכל יצירה טובה צריכה להידרש לפי פרד"ס. היינו, פתוחה למספר פרשנויות.

  3. חן,חן למלי הנכבדה על דבריה הנוקבים, שמצאו חן בעיני הלירית (במיוחד: "בלי קישוטים וקשקושים"). אכן, שירה היא לדעתי אמנות הצמצום, הריכוז והדיוק. כרוכה בעבודה מפרכת של חיפוש המילה המדויקת, המשפט הקולע, הלבוש המילולי לרעיון. מזכיר אולי קרן לייזר שמאתרת כמו תוכנת מחשב את התג המתאים – כשמעל לכול מפקחים הדמיון ושאר-הרוח…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של עמירם

הֶסְתֵּר פָּנִים              

בְּיוֹם הָעַצְמָאוּת בַּשָּׁנָה הַקָּשָׁה  מַשֶּׁהוּ עָצוּר, נוּגֶה בַּהַרְגָּשָׁה. אָנוּ נְתוּנִים בִּתְחוּשַׁת הַתָּשָׁה, נָעִים בֵּין הַרְעָשָׁה לְהַחְרָשָׁה. וּמָה שֶׁכּוֹאֵב שֶׁבָּאֵלּוּ הַזְּמַנִּים בִּיבִּי וְשָׂרָה בְּ"הֶסְתֵּר פָּנִים". הַזּוּג

תמונה של מנשה

זו שעתנו הגדולה

על חשיבות החוסן הלאומי והחברתי של הפרט והחברה כולה

תמונה על גדעון

האם יחזרו?

האם אכן עושים את המירב לשחרור החטופים?

דילוג לתוכן