"בדיחסודות" בדיחות מן הביב בתפארת הניב (10)

על פרעצל ואינפלציה
פרעצל
פרעצל צילום: A.Savin commons.wikimedia.org

צוֹמֶת רְחוֹבוֹת רָאשִׁית:

Forty-Second, עִם שְׁמִינִית.

צִירְל עַל אַרְגָּז יוֹשֶׁבֶת,

עַל מוֹטוֹת הִיא מְגַבֶּבֶת

כְּעָכִים, מִסּוּג שֶׁל Pretzel

שֶׁאוֹפֶה הַבַּעַל – גֶעצְל.

פְּרֶעצְל, זֹאת רָצוּי לָדַעַת,

סוּג כַּעַךְ, עָשׂוּי מִקְלַעַת,

שֶׁעֵינוֹ הוּא חוּם-כֵּהֶה

בְּגַוָּן שֶׁל עֵץ הָבְנֶה.

 

צִירְל עַל אַרְגָּז יוֹשֶׁבֶת

וְהָעִיר סְבִיבָהּ סוֹבֶבֶת.

Quarter לְכַפָּהּ מֻשְׁמָט –

בִּתְמוּרָה כַּעַךְ מֻשַּט,

הִיא, בְּתוֹר הַפְּרֶעצְעלוֹמָט –

לֹא זוֹכָה כְּלָל בְּמַבַּט…

 

צִירְל עַל אַרְגָּז יוֹשֶׁבֶת

וּלְכָל צָרָה אוֹרֶבֶת.

קְנֵה-חִזְרָן אֹחֲזָה בַּיָּד

לְסִלּוּק שֶׁל כָּל מִטְרָד:

גַּנְבָנִים, חָתוּל, עוֹרְבִים

וַאֲפִילוּ – סְתָם זְבוּבִים.

לַהַט שֶׁמֶשׁ, רוֹם שֶׁל שֶׁלֶג –

לְעוֹלָם אֵינָהּ נֶחְשֶׁלֶת.

 

לָקוֹחוֹת, רֻבָּם, בְּעֵרֶךְ,

נֶחְפָּזִים, פְּנֵיהֶם לַדָּרֶךְ:

לַתַּחְתִּית, לָאוֹטוֹבּוּס,

אוֹ לִנְיּוּאָרְק כְּדֵי לָטוּס.

כָּל רָקִיק, אַף מְטֻנָּף

טוֹב כְּדֵי הַחֲנִיק רָעָב,

כִּי בִּמְחִיר חֲטִיף שֶׁל צֶנַע –

אֵין דָּגֵשׁ עַל הַהִיגְיֶינָה.

 

צִירְל עַל אַרְגָּז יוֹשֶׁבֶת,

רֶגַע שֶׁמְּאֹד אוֹהֶבֶת –

מִדֵּי יוֹם, לְעֵת עַרְבִית,

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תָּמִיד,

יְהוֹעָז, אָדָם רָגִיל

צוּרָתוֹ – כְּבֶן בְּלִי גִּיל,

גָּח, גּוֹחֵן כָּךְ, בַּחֲטָף,

Quarter שָׂם הוּא לָהּ בַּכַּף –

כְּלָל אֵינוֹ נוֹטֵל כַּעַךְ

וּלְדַרְכּוֹ חִישׁ-קַל יִפְרַח.

 

צִירְל לֹא עַפְעָף מַנֶּדֶת

שׁוּם מִלַּת תּוֹדָה מַגֶּדֶת,

אֶת ה Quarter מַכְנִיסָהּ

בְּלִי מְנוֹד רֹאשׁ, אֶל תּוֹךְ כִּיסַהּ.

 

צִירְל עַל אַרְגָּז יוֹשֶׁבֶת

צוּרָתָהּ – לֹא מְלַבֶּבֶת.

לְגֵוָהּ עוֹטָה כְּסוּתָהּ –

קַיִץ, חֹרֶף – לְסוּטָה,

שֶׁרָאֲתָה הִיא, יֵאָמֵר –

כְּבָר יָמִים יָפִים יוֹתֵר.

יֶתֶר מַלְבּוּשִׁים שֶׁיֵּשׁ –

שֵׁשׁ חֲצָאִיּוֹת, רַק שֵׁשׁ.

לְכָל יוֹם שֶׁבַּשָּׁבוּעַ?

אֶת כֻּלָּן לוֹבְשָׁה, קָבוּעַ!

 

זוֹ עַל זוֹ, רַק מְשַׁנָּה

בַּנִּלְבֶּשֶׁת עֶלְיוֹנָה.

בְּכֻלָּן יֵשׁ כִּיס חִיצוֹן

לְהַטְמִין בּוֹ הַפִּדְיוֹן.

סְוֶדֶר שֶׁהָיָה אָפוֹר

וְהַיּוֹם הוּא חוֹר מוּל חוֹר,

הוּא יָפֶה לְכָל עוֹנָה

בֵּין גְּשׁוּמָה, בֵין אִם שְׁחוּנָה.

בִּימוֹת הַקֹּר הָעַז

מוֹצִיאָה מִן הָאַרְגַּז

מִן אַדֶּרֶת שֶׁל מוֹכִין

מְהוּהָה, רַבַּת חוֹרִים.

לְרֹאשָׁהּ צוֹנְפָה סוּדָר

שֶׁצִּבְעוֹ בִּלְתִּי מֻגְדָּר,

בְּשׁוּלָיו – בְּלִי חֵן , מָשׁוּךְ –

מִין אֲנִיץ שֵׂעָר מָעוּךְ.

 

יְהוֹעָז, בְּשֵׁשׁ, קָבוּעַ,

בְּכָל יוֹם שֶׁבַּשָּׁבוּעַ,

רְבִיעִית הַדּוֹלָר שָׂם

וְרֵיקָם הוֹלֵךְ מִשָּׁם.

 

צִירְל עַל אַרְגָּז יוֹשָׁבֶת

כְּמוֹ אֵלָיו הִיא מְצוֹלֶבֶת,

אַךְ לְעֵת הַיּוֹם יָפוּחַ

עֵת לָה בָּאָה כְּבָר לָנוּחַ.

 

לְכִיסָהּ כַּעַךְ נוֹתַר –

שֶׁתֹּאכַל אוֹתוֹ מָחָר.

אֶת הַיֶּתֶר מֵלִיטָה

בְּשׁוּלֵי חֲצָאִיתָה,

מְהֲדֶסֶת בְּהֹלְכָה

לִגְדַת הָדְסוֹן הַסְּמוּכָה,

וּמְנַעֶרֶת לַנָּהָר

כָּל כַּעַךְ אֲשֶׁר נוֹתַר,

חִישׁ סְּבִיבוֹ מִתְגּוֹדְדִים

מִשְּׁחָפִים וְעַד דָּגִים,

שֶׁפּוֹצְחִים בִּקְרָב אֵיתָן

עַל כָּל בֶּיְיגָּלֶה קָטָן.

 

יְהוֹעָז, בְּשֵׁשׁ, קָבוּעַ,

בְּכָל יוֹם שֶׁבַּשָּׁבוּעַ,

רְבִיעִית הַדּוֹלָר שָׂם

וְרֵיקָם הוֹלֵךְ מִשָּׁם.

 

צִירְל עַל אַרְגָּז יוֹשֶׁבֶת

בְּרֹאשָׁהּ, מַה הִיא חוֹשֶׁבֶת?

מַה חוֹשֵׁב לוֹ יְהוֹעָז

בְּבוֹאוֹ אֶל הָאַרְגַּז?

לֹא נֵדַע, מִלְכַתְחִילָה –

לֹא הֶחְלִיפוּ אַף מִלָּה,

וּשְׁנֵיהֶם, בִּשְׁלֹשֶׁת שְׁנוֹת,

לֹא הִבִּיעוּ שׁוּם תְּלוּנוֹת.

 

יוֹם אֶחָד, וְלֹא עָבוֹת,

שְׁעַת עַרְבִית בָּרְחוֹבוֹת,

כְּאָרְחוֹ, כָּךְ יְהוֹעָז,

מִתְעַכֵּב מוּל הָאַרְגַּז.

הוּא שׁוֹמֵט אֶת הַרָבִיעַַ

וְכִמְעַט וּכְבָר מַפְסִיעַ.

 

פתע, צִירְל, מֵאַרְגָּז –

כָּךְ אָמְרָה לוֹ לִיְהוֹעָז:

"הַמְּחִיר עָלָה, כָּעֵת –

הוּא שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם סֶנְט".

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. יהועז, זאת יש לדעת
    שם, מתחת למגבעת
    הוא נשוי, אל המרשעת
    שממנה כבר צרעת
    כמו אחזה בו השפעת.
    יש רק רגע בשבוע
    רגע קט אבל קבוע
    בו אינו מרגיש צבוע
    בו סוף סוף אינו כנוע
    כשנותן הוא אל כפה
    רבע דולר, חלופה.
    כך יוצא שיהועז
    (כמו חתול, אינו נועז)
    מסתכל הוא לכל עבר
    פעם בשבוע – גבר!

  2. אבל יש דברים שיותר דחוף לצבוט בהם ממה שקורה כאן בארץ

  3. לכימאי המדופלם ד"ר גרף
    שבלהטוטי מילים הוא אשף
    שימחת את נפשנו כהלכה
    לפיכך תבוא עליך ברכה
    בלונדינית מצומת הרחובות
    ותעטיר עליך רוב תענוגות

    1. חן חן לך יצחק.
      אכן, אני בא מעולם רחוק מאד מאד מעולמה של כתיבה.
      בגילי (83) התנפלות של בלונדיניות בצמתי הרחובות די מבעתת… ובכלל, אם ניתן לבחור, בבקשה לא בלונדיניות, אף פעם לא היה הטעם שלי…

  4. צביה,
    את כותבת מחוננת, קורא בחדוה את סיפורייך ומחרוזותייך.
    מאד אודה לך אם תסגילי לי את מען דוא"לך,
    שלי egraff@bezeqint.net

    1. חבר,
      חכם מביע דעה במאמרים חכמים וזה שאינו נמנה עלהחכמים, מביע דעתו בכלים העומדים לרשותו. יכולת הביטוי שלי היא בחריזה.החשיבה שלי היא בדפוסים מחורזים. אני כן מביע דעה, ועוד איך. שלח לי אתכתובת המייל שלך ותווכח.
      בברכת חברים (כך חתמו מכתבים בתקופת נעורי)
      ערן
      ערן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

כדורגל

מחזיקים אצבעות

ההישג חסר התקדים של נבחרת הנוער במונדיאליטו