כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר בִּיבִּי לֹא חָפֵץ בִּיקָרוֹ!
חַמְ-שִׁיקוּץ 5#
נְתַנְיָהוּ עָדִין הוּא כַּפִּיל
כְּשֶׁחָפֵץ אֶת שַּׂר כָּץ לְהַשְׁפִּיל:
"תִּשְׁכַּח מִלַּחֲסֹם
נְתִיבִי אַיָּלוֹן
בְּיוֹם חוֹל", כָּךְ הִצְהִיר בַּעֲלִיל.
עוֹד מִשְׁפָּחָה מֻלְחֶמֶת
חַמְ-שִׁיקוּץ 6#
אֵיךְ צָץ וְעָלָה שוב חֲשָׁד
שֶׁטְרָאמְפּ בְּמִלָאנְיָה בָּגַד?
כִּי הִסְגִּירָה נַפְשׁוֹ
שֶׁחֶמְאָה עַל רֹאשׁוֹ –
כְּשֶׁיָרְדוּ מַדְרֵגוֹת יָד-בְּיָד.
פָשִׁיזְם בְּתַּחְפֹּשֶׂת
חַמְ-שִׁיקוּץ 7#
לָפָאשִׁיזְם, עִם שֵׁם רַע מֵאָז;
יֵשׁ הַיּוֹם שֵׁם מְכֻבָּס
שֶׁאֵינֶנּוּ מֻכְתָּם
בִּנְהַרוֹת דַּם-אָדָם
אֵיךְ? – לִיבְּרָאלִיזְם-חָדָשׁ!
עֲווֹן תַּרְמִית-הוֹן
חַמְ-שִׁיקוּץ 8#
בִּזְכוּת נִפְלְאוֹת הַשִּׁלְטוֹן
צָמְחוּ כָּאן גְּבִירִים רַבֵּי-הוֹן;
לְשִׁפּוּר עִנְיָנִים
גַּם פָּקְדוּ רַבָּנִים,
בְּתַרְמִית, גַּם הִכְבִירוּ מַמוֹן.
"פְּרָקִים נִבְחָרִים" לְעִצּוּב בּוֹחֲרִים
חַמְ-שִׁיקוּץ 9#
בְּמִשְׂרַד הַחִנּוּךְ, הַפַּמַלְיָּא
בְּתָכְנִית לִמּוּדִים, שַׁקְלָא-טַרְיָא:
כָּל – בָּרָא אֱלֹהִים!
הַדָּתָה? – לֹא רוֹאִים!!!
וְדָארְוִוין הִיא עִיר בְּאוֹסְטְרַלְיָה…
5 תגובות
בילדותי הרחוקה מאד צמחו לאורך גדות הירקון פרחים צהובים שעטרו ראשי גבעולים ירוקים. נהגנו כילדים ללעוסז את הגבעולים שהיתה בהם חמיצות מענגת שטעמה נשאר בפה זמן רב. הייתי מציע למקאמיסט הנדיר ערך לשקול לקרוא לעקיצותיו הכה-קולעות בשם חמציץ. אין לערן מתחרה בחמציציו המושחזים.
ובול במטרה
בעיה ממשית
לא הפרטים הרכילותיים
אלא המסרים העיקקריים
צריכה להיות בכי עצוב מאוד!