השומר

סיפור אמיתי שאירע לי
גדעון על אופניים
גדעון גולדמן

ביום שישי האחרון הפקידו על הכניסה האחורית לבית הספר "אליאנס" שומר כבן 80.

בבת אחת הפכו כל באי יום השישי הקבועים למסורבי כניסה. הבחורים המוצקים המתאמנים שם בכדורגל, הבנות התמירות מקבוצת הכדורעף והחבר'ה לבושי מדי האייקידו נתקלו כולם במבט הכועס ובציווי הנרגן: "לא מפה! תיכנסו מסביב!" כך, מנופף בסמל סמכותו, מכשיר קשר עתיק, הפנה את כולם אל שער הכניסה הראשי, המרוחק, של בית הספר.

לא עזרו שכנועי הבחורים ולא עזרו התחנחנויות הבנות, הוא הקפיד לא להכניס אף אחד, אבל אף אחד, דרך השער ״שלו״. כשמישהו ניסה להתווכח קצת יותר הוא מיד פנה באמצעות מכשיר הווקי טוקי למפקדו הנעלם ב"ביטחון" וביקש תגבורת שתטפל בעבריין. אחד אחד, בזוגות או בשלשות, נאלצו כולם להקיף את כל מתחם בית הספר ולעבור בשער הכניסה הראשי, רק כדי להגיע לבסוף לחצר הנמצאת ממש ליד השער האחורי, השמור בקנאות.

כולם, חוץ ממני.

כאשר הגעתי אני וירדתי מאופניי לבוש בבגדי האייקידו ובשמלה השחורה טרח הקשיש ויצא מהבוטקה הממוזגת שלו, קד לכבודי קידה ופתח לרווחה את השער.

כל משתתפי קבוצת האייקידו השתוממו: במה זכיתי לכבוד? וגם אני לא ידעתי. האם הוא הבין שאני רב-מאסטר, איש מסתורין קדוש-כמעט, ולכן ביראת כבוד פתח את השער? אולי ההופעה שלי במדים השחורים הפחידה אותו כשנזכר בפוגרומים ברוסיה או בסרטים על הסמוראים? אולי סתם הרשמתי אותו בשקט ובביטחון העצמי שבהם ניגשתי לשער, כיודע שהוא ייפתח בפניי?

בתום השיעור עברתי שוב דרך הבוטקה ושאלתי את הקשיש הקפדן: "למה לי כן?"

״כי אתה זקן כמוני״ השיב ועיניו מלאות חמלה.

*

נערך ותובל על ידי פניננדו בהיקהו, המורה שלי לדהרמה

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

38 תגובות

  1. החמלה הזאת שאנו חוששים כל כך ממנה במצבים של חולשה ובמקרה הזה ההזדקנות, היא נקודת האור שתלווה אותנו. חשוב שנקבל אותה כעדות לטוב לבם של אנשים שעדיין קיים בעולמנו.

  2. סיפור פשוט ויפה. ובנוסף – אמיתי. מצד אחד, מגלה לנו מה עושה ההזדהות, ואת פניה של הזיקנה מזקן אמיתי. מצד שני נשארתי עם שאלה – מדוע בכל זאת סרב לאחרים? הזו בהכרח פניה של הזיקנה – קנאה בצעירים?
    אמר פעם מישהו בשם ז'ובר: "חייב אדם למת חביב. (אם הוא יכול)".

    1. אני מסכים איתך
      וגם עם ז׳ובר
      (השומר ציית להוראות המעסיק בנוקשות ולא היה מסוגל להפעיל שיקול דעת..זו הזיקנה)

  3. מצטערת לכתוב (בפראות) שזאת לא החמלה אליה התכוון הבודהה; זאת הזדהות שלו ואולי חמלה לעצמו ולאחרים שנראים לו שנמצאים במצב כמו שלו…
    ולמה בכלל שמים שומר בשער האחורי אם אפשר לנעול אותו כי "אסור לצעירים וצעירות לעבור בו"?
    ואנא, המשך לשלוח לי במייל את הרשימות החדשות שלך… תודה

    1. זה שער שנועד להכנסת שרותי הצלה במהירות בעת הצורך.
      לחמלה יש כנראה הרבה גוונים וחמלה עצמית זו לפעמים מעלה

  4. פשוט וקל.
    קיים את המצווה והדרת פני זקן.
    הבעיה היא אצלינו – אנחנו לא תופשים את עצמנו כזקנים , בעוד שאנו נתפשים כזקנים ע"י האחר.
    החוכמה היא להזדקן בחן ובנחת ולהנות מהתהליך.

    1. יש שיר טיבטי עתיק:
      ״שתלך לעזעזל הזיקנה
      אין בה יופי אף לא תבונה״

  5. זה לא בגלל הזקנה אלא בגלל הסקרנות הילדותית שלך- אם לא היית שואל יכולת לחשוב מה שאתה רוצה. מוסר השכל: אם פותחים לך דלת תכנס ואל תשאל שאלות

  6. גידי יקר ,
    סיפור נהדר ונוגע ללב ,
    אולי אפשר לאמור בעקבות הסיפור –
    עת נסגרות בפנינו דלתות עבר ~ נפתחים בפנינו שערים חדשים וסמויים מן העין .

    1. התובנה שלי היתה ענינית; עת זיקנה עת לצמצם האגו.
      התובנה שלך ענקית.
      השער היחיד שאני מצפה שיפתח בפני..שער בית הקברות

  7. אני גם אהבתי את הסיפור, אבל נשארתי דווקא עם הפער אשר קיים לעתים קרובות בין האופן בו אנחנו תופסים את עצמנו לבין המבט של הזולת עלינו. ואותי הפער הזה מסקרן ביותר…
    ואני מסכימה עם מי שכתב- שלא מדובר פה בחמלה, אלא בהזדהות. האופן בו התנהל עם הצעירים, נעדר כל חמלה…

    1. הזדמנות וחובה לצמצם את הפער.
      בדמיוני(השומר רואה אותי כ..) מסטר, איש מסתורין כמעט קדוש, סמוראי ובמציאות אני נתפש כזקן.
      הזדמנות פז לצמצם האגו ולהרגע.

    2. רחל, מבחינה פסיכואנליטית וגם מהיבט בודהיסטי, מה שאני דמיינתי כמחשבות השומר מבטא את ״זהומי התודעה״ שלי.
      מה שהשומר גילה לי מבטא את ״המציאות״ ואכן הטיפול ״על מיטתך״ כמו גם תירגול הדהרמה נועדו לצמצם ואולי לאחד הפער עם המציאות. צמצום שכנראה מביא לשוויון הנפש.

        1. בזמן האחרון את יותר מידי מסכימה איתי..סימן להזדקנות

    1. סתם תעתוע שלא הצליח לבלבל את השומר.
      הוא מיד זיהה ״זקן״. נתן לי שעור ב״מציאות״

    1. ישראל, תודה על הניחומים.
      נדמה לי שתשומת לב למחשבות דיבור ומעשים יותר חשובה מהזמן ונסיון העבר

  8. הוא הסתכל עליך בבגדי האייקידו
    ואמר "כי אתה זקן כמוני"
    והתכוון בעצם ל:
    "כי אתה זקן, אבל לא כמוני"
    הסקרנות/פליאה לגבי הפער שאליו אנחנו שמים עוד יותר לב כשיש דמיון, היא הסיבה שבגללה נתן לך להיכנס

    1. רעיון מקורי.
      המח בתחילה משווה ואח״כ מפלה.
      ואז כנראה עברה במוחו המחשבה:
      הוא זקן כמוני אך בשל התעוזה שלו והנחישות, אפתח לו את השער.

    1. תודה.
      נדמה לי שאם מתבוננים בעיניים מפוכחות מתחברים למציאות.
      השלמה וזרימה
      ולא אשליה וציפיה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שאול אייזנברג

רומן שהצליח

ההצלחה של רובי קין בעונה הראשונה במכבי תל אביב

תמונה של שי

יום הדין

ישראל זקוקה לחזון מדיני אמיץ ולאסטרטגיה לאומית

תמונה של אבי

המתרץ

טיפולוגיה של שחקני ברידג' (5)

דילוג לתוכן