כה אמר בודהה

ברכה לשנה החדשה
גדעון גולדמן
פרופסור גדעון גולדמן

בראש השנה התיישב אננדה מימין לבודהה, סידר את גלימתו, נשם נשימה עמוקה ואמר לנעלה: "שנה טובה לך, מורי הקדוש".

אמר לו הבודהה: "שנה טובה זו ברכה לבטלה, והרי הכול משתנה כל העת.

גם לאחל עונת מונסון שקטה ופורייה הינה ברכה יומרנית, חודש מבורך מלא חמלה זו ברכה שאפתנית ורוחנית מידי ואפילו שבוע טוב זה מוגזם.

סוף שבוע מבורך מאחלים בעלי בתים וגם איחולי יום טוב אינם מביאים בחשבון את תהפוכותיו של יום".

"אה… אה…", השיב לו אננדה, "צודק המבורך, ולכן אצמצם שאפתנות ואאחל לך בוקר טוב".

"עצים נופלים, נחשים חוצים את הדרך במשך כל הבוקר," ענה לו הבודהה, "ואין לחזות מה צופן הבוקר הממושך".

"אם כך שהרגע יהיה לך טוב" תיקן אננדה.

"יש כ-14 נשימות ברגע, ואפילו לאחל נשימה אחת מוצלחת הינה ברכה שאינה מתאימה לבני דעת, ולכן התרכז בנשיפה," אמר לו הבודהה, "אין בה שום שאיפה".

שנה טובה

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

38 תגובות

    1. נכון. כל התרגול הבודהיסטי הוא לקלוט את המציאות כפי שהיא;מוסר+ריכוז+תבונה

  1. ההמשך –
    חשב אננדה: מה יהיה אחרי הנשיפה?
    איך אשאף אויר הנדרש למחייתי?
    כיוון שמצוות הבודהא היא אלוהית
    קשר אננדה לצווארו אבן כבדה
    וקפץ לגנגס.
    למחרת באה אלמנת אננדה לבודהא
    ושאלה: היש בהרמונך יצוע לעוד אחת?

    1. מפנה את תשומת ליבו:להתרכז בנשיפה.
      הנמשל:שיצמצם ״שאיפותיו״

      1. אם כבר פתחנו, אז בואו נמשיך. עיקר משנתו של בודהה היא שריבוי שאיפות הגדולה, ובעיקר הנכסים (חומריים ורגשיים) אליהם אדם נקשר במהלך חייו, הם המקור לסבל האנושי בעת אובדנם. מכאן מתפתחת פילוסופית חיים של צניעות, קבלת הטוב והשפל בחיים באופן מאוזן המבטיחה את שלוות הנפש וגו. פילוסופית חיים זו שנוסחה בעידן התרבות החקלאית ההודית- אמנם אינו תואמת את הילך הרוח של המהפכה התעשייתית המערבית, אבל מדי פעם ראוי להיזכר בה נוכח המרוץ החיים המטורף התזזי שלנו, כמאמר ליפה העגלון..

        1. מרבה נכסים מרבה דאגה.
          צמצום התשוקה יפחית האחזות(התמכרות) ויוריד הסבל

          1. ובכול זאת
            מותר האדם מהבהמה שהוא בעל שאיפות, חזון, הצבת יעדים וחתירה למימושם. אלמלי שאיפותיך האם היית מגיע להיות פרופ לכירורגיה?
            המוח האנושי הוא גדול ובעל פוטנציאל הרבה יותר גדול מהנדרש להישרדות כחיית השדה או הפרימט הרגיל, כנראה שיש סיבה לכך.
            כאמור, בודהה בחן את המציאות כפי שהיתה בתקופתו, הוא לא היה יכול לצפות שבעוד 10 שנים תצא משלחת בני האדם למאדים.. תאמר ששאפתנות זו היא סבל? אולי, אך האם היית מוותר על ה"סבל" הזה? תמהני

            1. מסכים, כל האבולוציה מקורה בתודעה(שאפתנית).
              אני מניח שהבודהה היה משיב לך: ניתן לשאוף להסתקרן לדמיין ולהמציא אך לא להאחז בהם.

    1. אם תתבונני היטב תראי שכל כתיבתי עוסקת בנושא אחד,
      חקר התודעה.
      אם הסבל..והאושר. תודה

    1. ממבט בודהיסטי אין הבדל ואין העדפה בין בקר טוב או בקר רע. הבודהיסט מכיל את המציאות בדיוק כפי שהיא ללא אשליה/ציפיה בשוויון נפש

        1. כל אחד ומנגנוני ההגנה שלו.
          אם האשליה מוסיפה לך שמחה..אז לכי על זה.
          הבודהה טוען שבורות(אשליות) היא תנאי לתפישת עולם מוטעיית שהם פתח לתשוקות שמחוללות האחזות שגורמת לסבל(12 הנידאנות).
          מההיכרות הקצרה ביננו את צנועה שקטה נבונה ומסתפקת במועט.

  2. האמת שאני מוצאת עצמי מתבלבלת למול הסיפור, שמצד אחד מקסים בעיני ושובה את ליבי, לוואי והייתי יכולה… ומצד שני, אני חושבת שיש במסר שעולה מהדברים, דווקא משהו מאוד שאפתני ואפילו יומרני. לצמצם את התשוקה עד כמעט היעלמותה לנשיפה אחת בלבד ולהסתפק בכך. זה הרי מנוגד לטבע האנושי… מה עם קבלה וחמלה לתשוקותיו של האדם…

    1. הבודהה טען שהטבע האנושי(שאיפות) הוא הוא הגורם לסבל.
      הדרך שהוא מציע להפטר מסבל ולזכות בהארה ״הדרך כפולת השמונה״ לחלוטין איננה טבעית. המשל שבסיפור מרמז שכדאי לקחת קמצוץ מהדרך ולהצטמצם ב״שאיפות״
      (להתרכז בנשיפה)אין פה יומרה אלא חשיפת הזדמנות.

  3. החיים נעשו יותר מורכבים מאז בודהה, ואין לו תשובות מספקות לחיים המודרניים.
    מי שמתקשה לקבל את החיים כיום, נאחז בבודהה כדי למצוא את הדרך.
    אנחנו נשתמש בוויז…

      1. כך אומרים במרוקאית מדוברת
        במרוקאית ספרותית אומרים –
        ויי איז צו מיער
        וחוץ מזה כל הבודהא זו המצאה של חברה מנוונת, חולה, גזענית, ששורפת אישה צעירה עם גווית בעלה המת. חברה שבה עשירים מופלגים מנצלים עניים מופלגים. חברה שהמציאה את הקמה – סוטרה בשביל לסחוט עוד קצת. שישמור אותנו אלוהים.

        1. אולי גדולתו של הבודהה שצץ מתוך חברה לא ערכית ולא מוסרית. הוא טוען שמוסר הוא התנאי לריכוז ושני אלה התנאי לתבונה.

  4. הכלה ועוצמה הם הדרך להתמודד עם כמה פרובוקטיבים שהתגלו בטוקבקים

    1. אם טראמפ ועוד כמה מנהיגים היו מתרגלים ולו במעט את הדהרמה, נשבע לך באלוהים שהיה שלום

  5. תלמד ולו בקצרה כל מיני תפישות עולם ותורות כדי שיבינו אצלנו עוד גישות ועוד אמונות ועוד שיטות להסתכל על החיים ולא להסתגר בכלוב קטן ומנותק

  6. גדעון, תודה על המאמר! רציתי רק להעיר שכשמדברים על הבודהה גאוטמה מקובל לכנותו הבודהה בה הידיעה מאחר ובודהה זה שם תואר ולא שם עצם. יש במסורות הבודהיסטיות גם בּוּדְהַאִים אחרים, שקדמו לבודהה סידהרתא גאוטמה, למשל הבודהה אמיטבהה של זרם הארץ הטהורה ביפן. רק תורותיהם אבדו עד שבא גאוטמה וגילה מחדש את הדרך להתעוררות!

    1. אתה תלמיד חכם בכל תורה שאתה עוסק.
      תורת עם ישראל, תורתו של הבודהה ותורת הלחימה.

      1. תודה על הכבוד! שלושת התורות שואפות לתלמוד המביא לידי מעשה, ששם נמצא הכבוד האמתי! (לכן ההערה הוגדרה כטפלה) אני שואף להגיע לשם. אתה מייצג זאת בעיני בזה שאתה משלב את חכמת המערב בצורה מעשית כרופא, יחד עם אייקידו הן כמתאמן והן כמורה מיוחד במינו וכמובן את הדהרמה בתרגול מעשי ובתרגומה לשפה המובנת לכולם!

        1. ישראל היקר למוד ואימון נחושים ללא לאות..ויעדך יושג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שאול אייזנברג

רומן שהצליח

ההצלחה של רובי קין בעונה הראשונה במכבי תל אביב

תמונה של שי

יום הדין

ישראל זקוקה לחזון מדיני אמיץ ולאסטרטגיה לאומית

תמונה של אבי

המתרץ

טיפולוגיה של שחקני ברידג' (5)

דילוג לתוכן