הוּא בָּחַר בַּמִלָּה הַקָּשָׁה מִכָּל
אַכְזָבָה
זֶה מָה שֶׁאָמַר
לֹא מִלּוֹת אַהֲבָה
וְקִירוֹת הַבַּיִת הָפְכוּ לְעִיֵי חוֹרָבָה
וְהָיִיתִי בּוֹעֶרֶת כֻּלִּי, כִּבְתוֹךְ לֶהָבָה
אַכְזָבָה
זֶה מָה שֶׁהוּא חָשׁ
וַאֲנִי כְּצְלוּבָה
מְנַסֶּה לְתַקֵּן, אֶת עַצְמִי מַקְרִיבָה
עַל מִזְבֵּחַ אַכְזָבָה
מְחַפֶּשֶׂת תְּשׁוּבָה
מַשְׁקִיעָה מַחְשָׁבָה
הוּא יָצָא מִן הַדֶּלֶת
וַאֲנִי מִדָּם עֲקוּבָה
סְעָרָה
אַכְזָבָה.
14 תגובות
אין
לפעמים יקרה.
אכזבה לעולם, תפנה מקומה.
סערה שיוצאת ,משאירה רגיעה.
וחלל שנוצר,ימלא אהבה.
ואם חיוך על שפתייך, הפציע
אות וסימן הוא, לטוב שמגיע.
מרגש ויפה, אהבתי מאוד !!
תחושות קשות עולות בעקבות קריאת השיר. כל אחד יכול להרגיש כך מתישהו בחיים.
אך גם ההיפך
ולהכיר בו
כבר פתר את רוב הבעיה
שיר נפלא
המשוררת צביה גולן.מיטיבה לתאר בשיר הקצר והמרגש הזה, אכזבה מתוך טעות שנעשתה, שאין עליה כפרה, אפילו שיש הקרבה.
צביה , כל כתביך מעוררים פליאה !
משנה מה אתה חושב על עצמך
כל מילה נוספת רק תקלקל
תודה מעומק הלב
וואוו
צביה
יפה!
ואת יכולה כבר לצאת מחדר הכביסה או המטבח בו צילמת עצמך..