פ ג י ש ה

שיר של אחיות לשירה
תמונה של סמי ארגון
סמי ארגון

פגישה, חצי פגישה
אני מפגיש ביניהן
במבט אחד קרוב-רחוק
בין רחל ולאה מן המקרא
הקוראות
כדואט לירי באופרה
את לאה ורחל
מן השירה.

ידייך, לאה אחותי,
רכות כזוג עינייך
לקנא בך עד כאב
ולטייל בגן נעול,
אך הידעת,
אימי התכתבה עם טולסטוי
ואני, אני
האם רק על עצמי לספר ידעתי?
"קומי, רחל!"
מעירנו הרועה הזקן
כי רועת צאן אבינו הצבוע הייתי,
אך עתה דמנו זורמים כפלג
וקולנו רננה.
אך הד שלי כמו ההד אשר לך
ואף את הגעת לסרטוב
שלא על חוף כנרת.

מה לך כי תקנאי, אחותי קלה,
עינייך לחות, יפות וכולך יפה
ואיש אהבך וכפליים עבדך
כשאת לנשק את יד האדון ידעת.
ואני, אף אני בעיני אדוני
לא ישרתי
אף  גורלי כגורלך לא שפר
ומתנו בדמי
מייסורי גוף ואהבה.
מכורה שלי היא מכורתך
אך שירייך ידעו רוב צליל וזמר
ועל קברך יעלו
בקול תחינה ובבכי געגועים.

משירת רחל: גן נעול, רק על עצמי, זיכרונות, אישה, הד
משירת לאה: זמר, ההד, אהבתי את אדוני, משירי ארץ אהבתי

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. נחמד. מעניינת ההשואה בין רחל ולאה המקראיות למשוררות העבריות רחל ולאה.
    עם כל אהבותיהן הנכזבות.

  2. שאלתך, ל.ת., אינה מובנת, וכוונתך על סגירת-חשבון סתומה, בעליל. מלבד זה, אני חלש בחשבון ובחשבונות, מאז שזוכר את עצמי. כך, שאין לי תשובה לשאלתך. כדאי אולי לך לפנות לרואה-חשבון…..בברכה ובהצלחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של אליהו

סיפור גן העדן

על מונותיאיזם, פוליתיאיזם וההיררכיה של הפולחן