פגישה, חצי פגישה
אני מפגיש ביניהן
במבט אחד קרוב-רחוק
בין רחל ולאה מן המקרא
הקוראות
כדואט לירי באופרה
את לאה ורחל
מן השירה.
ידייך, לאה אחותי,
רכות כזוג עינייך
לקנא בך עד כאב
ולטייל בגן נעול,
אך הידעת,
אימי התכתבה עם טולסטוי
ואני, אני
האם רק על עצמי לספר ידעתי?
"קומי, רחל!"
מעירנו הרועה הזקן
כי רועת צאן אבינו הצבוע הייתי,
אך עתה דמנו זורמים כפלג
וקולנו רננה.
אך הד שלי כמו ההד אשר לך
ואף את הגעת לסרטוב
שלא על חוף כנרת.
מה לך כי תקנאי, אחותי קלה,
עינייך לחות, יפות וכולך יפה
ואיש אהבך וכפליים עבדך
כשאת לנשק את יד האדון ידעת.
ואני, אף אני בעיני אדוני
לא ישרתי
אף גורלי כגורלך לא שפר
ומתנו בדמי
מייסורי גוף ואהבה.
מכורה שלי היא מכורתך
אך שירייך ידעו רוב צליל וזמר
ועל קברך יעלו
בקול תחינה ובבכי געגועים.
משירת רחל: גן נעול, רק על עצמי, זיכרונות, אישה, הד
משירת לאה: זמר, ההד, אהבתי את אדוני, משירי ארץ אהבתי
9 תגובות
כרגיל
דיאלוג מעניין
נחמד. נוגע ללב. שתי המשוררות הגדולות שלנו.
נחמד. מעניינת ההשואה בין רחל ולאה המקראיות למשוררות העבריות רחל ולאה.
עם כל אהבותיהן הנכזבות.
מפגש האחיות שכולם מכירים.
עם מי אתה סוגר חשבון?
אהבתי את הרעיון – את ההשקעה – ואת התוצאה
שאלתך, ל.ת., אינה מובנת, וכוונתך על סגירת-חשבון סתומה, בעליל. מלבד זה, אני חלש בחשבון ובחשבונות, מאז שזוכר את עצמי. כך, שאין לי תשובה לשאלתך. כדאי אולי לך לפנות לרואה-חשבון…..בברכה ובהצלחה.
מסכימים?