שִׂנְאַהֲבָתך אֵינֶנָּה יוֹדַעַת שׂבַע
אַף לֹא רֹגַע, מְחֻזֶּרֶת
וּמְחַזֶּרֶת
בְּעִקְבֵי קִנְאַהֲבָתי הַיּוֹקֶדֶת
בֵּין חֲלוֹמוֹת לִיקִיצוֹת
בֵּין תִּקְווֹת הַבֹּקֶר לָאַכְזָבוֹת הַלַּיִל
אַך עֵת נִפְגָּשׁוֹת
מִתְפַּתְלוֹת הֵן וְנִכְרָכוֹת
הָאַחַת בִּרְעוּתָהּ,
עַד גּוּף גוֹרְדִי אֶחָד,
כְּזוּג נְחָשִׁים מְאֹהָבִים
בִּשְׁעַת כְּלוּלוֹתֵיהֶם
11 תגובות
פלוס תמיד הולך עם מינוס וההיפך
שיר שמתאר סימביוזה ואת הקצוות ביחסים כמו בחיים
אכן הרגשות מעורבים מקנאה יוצאת שנאה וגם אהבה. הכל יפה ונכון, אך ממתי הנחשים מאוהבים?? הם בעלי דם קר וכל מה שנגזר מזה.
בלהה, האם יש רק הגדרה אחת לאהבה? (-:
שבת שלום
התחברתי לשיר – אין אהבות פשוטות
אהבתי את השיר (הנה – עוד סוג של אהבה)
באמת חן-חן-חן לכל המגיבות והמגיבים, כי מכל תגובה אני למד.כך למשל, בלהה הנכבדה שלחה אותי אחר כבוד לבדוק איך בדיוק מזדווגים נחשים, והנה אני חושב שידיעתי הכללית לא פקששה. בכל מקרה, בלהה, שירה אינה מדע, אם כי גם עליה להיות מדויקת בנשמת השיר.
בין האהבה לשנאה
אבל חכמות
לא הגיוני שילכו יחד.
זו אהבה יוקדת
תמיד טוב ורצויה אהבה משנאה
למרות שיש אומרים שאהבה יוקדת יכולה להפוך לשנאה
אבל בכל אופן התיאור והציוריות בשיר מקסימים בעיני
דליה לוינסון
לא מקובל עלי