עפיפוני אש

שיר ביקורתי על פגיעת הפלסטינים בחי ובצומח
תמונה של ניצה
ד"ר ניצה דורי

מי האיש האוהב את אדמתו

ומשלח בה אש.

הופך אותה חרוכה ושחורה.

במקום שתדיף ריח אדמה שלאחר הגשם

היא מפיצה סירחון של עשן.

בדם ואש הם יפדו את פלשתין.

בדם ואש.

מי האיש הלוקח משחק ילדים תמים –

עפיפון, בלון והופך אותם לתופת.

משנה את צורת המשחק –

ממשחק ילדוּת חביב –

למלכודת מוות.

מה עשו לו שדות חיטה ועצי זית.

ומה עשו לו האווזה והאפרוחים, שרק בקעו,

בקיבוץ נחל עוז,

שכך נשרפו חיים.

ומה עשו לו שועלים קטנים, איילות וצבאים

שנסו על נפשם מפני האש.

לא כולם.

היו כאלה שנפלו קורבן ללהבות.

וכך מצאו אותם –

גוויות חרוכות של עופרים.

מה עשו אותם בעלי חיים אומללים

לאותם שונאי אדם,

שונאי חי,

שונאי צומח,

שונאי אדמה.

כאן ילדים מביאים ביכורים

בטנא מקושט, בחולצה לבנה

ובזר עטור לראשם.

ושם ילדים מעיפים עפיפוני אש

המכלים ביכורים ומבכירות.

בזעם יוקד. כל כך יוקד.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך