חגי תשרי הולמים בי כל שנה מחדש,
מנועם תפילות הנעילה ביום כיפור
אל עבר כדור אש ודם וגופות חרוכות
ואני ניצב בצריח טנק בלב מדבר
ואור אדיר מתנפץ אל מול עיני
ולמולי רודף נפשי קרוב, מפנה בשקט
קנה תותח אכזרי שבקצהו מוות
כיליון, סוף חיי וכיסופיי
ועיניי דומעות ואגרופי קפוץ
ועשתונותיי עימי, ואני לוחץ
כל מעיניי בחמש אצבעות קפוצות
את מטען הנפץ לעברו, להכחידו
ושוב המדבר מסביב נדלק בתבערה
ומאיר את אפסי הקרב הנואש,
והנה מבקש נפשי עלה לעולה
לפיד ענק, סערת אש, וליבי הצעיר
נמחץ בעוצמת הפחד והרפיון.
ימים ולילות אפלים בלב מדבר
צרובים עמוק בנבכי נשמתי
זה עשרות בשנים עם הריח הנורא
של פגזים מעורב בצחנת פגרי לוחמים
שרופים, ערופים מנודים מן העולם
קילוח קר מרעיד, ממיכלית מים
מצמרר את גופי העירום
באפילת לילה של חניון טנקים
בערבו של יום קרבות דמים
שמשחרו נפלו רעיי בזה אחר זה
ואני שרדתי עוד יום בכאב בדידות
ומחניון לילה לבא אחריו
אנחנו מתמעטים והולכים
מפלוגה למחלקה מתמעטים
וכבר אין את מי לחבק ולנחם
ורק השחר הזהוב העולה
על רכסי ההרים במדבר
פוקח את עיני נפשי בתקוה
14 תגובות
כתיבה מעולה. נשגבת.
טקסט חזק ועוצמתי הרעיד נימי נישמתי,
חדר אל נפשי ועורר בי זכרונות,
כך ניפתחים שערי הגהינום,
רק מי שהיה שותף ועד למלחמות זוכר,
אילו הן התוצאות שלעולם לא ניגמרות.
כל מי ששרד מלחמה
מכיל מפסיד ומנצח
ואלה נושאים עמם הכאב
והלב הומה
לא ישכח זאת לנצח
תחשבו כמה נפלא היה יכול להיות
אבל הכותב מצליח להעביר התחושות שזה נוגע בכולם
קשה
היא המכתיבה
ולא הגנרלים
אימת המלחמה שלעולם לא תיגמר.
כתיבה נפלאה ומצמררת
מרגש ומצמרר. אלה פני המלחמה האמיתיים. גם זאת שמנצחים בה. אין מלחמות שמחות….
תיאור מוחשי של הלכי נפשו של לוחם ששרד בגופו וחווה כאב ואבלות בנפשו