יושב בפינת המחשב
כצייד קדמון
אורב לצאת העכבר
להביא לי קורבן כעולה ברוכה
עת מקליד אני לקט
גרעיני אותיות
ממבטו המכושף ושפמו הרוגש
להביא מנחת מחאה
לאל מייסר וקנא
ולקין קורבנו:
האם תהא
זו אות קסומה אחת
על מצחו –
צמח-מרפא
לקנאתו שלו?
יושב בפינת המחשב
כצייד קדמון
אורב לצאת העכבר
להביא לי קורבן כעולה ברוכה
עת מקליד אני לקט
גרעיני אותיות
ממבטו המכושף ושפמו הרוגש
להביא מנחת מחאה
לאל מייסר וקנא
ולקין קורבנו:
האם תהא
זו אות קסומה אחת
על מצחו –
צמח-מרפא
לקנאתו שלו?
פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.
תחושות הזהות הלאומית באוקראינה לאחר שנה של לחימה
עתיד ההקצנה הדתית והתעצמות הלאומנות הערבית בישראל
הכישלון רוסי ברור, אך תכניות להמשך כבר מתרקמות
13 תגובות
חתול וקין.
כפי שאני הבנתיו – אכן עמוק
סמי יקיר,
דומני כי כל אזרח ישראלי, אשר מרגיש כי הרווחנו את המדינה בדרך הקשה והצודקת, נחרד לנוכח ביזוי כל ערך וכל יקר על ידי כנופיה נלוזת דרך שרק כוחנות ושררה לנגד עיניה, בכל מחיר, ומבחינתי – מחיר עתידם של ילדינו ונכדינו.
היטבת לבטא את רגשותי שלי. יושב ומשתאה מול הבאשה העולה מבית המחוקקים שלנו, וחסר יכולת להכיל את רגשי התיעוב שלי. היטבת לבטא את שאני חש
ברכות
ד"ר ערן גרף
ההשוואה בין עכבר המחשב לעכבר ובין האותיות לגרעינים, מעניינת. האם קין קרבן או לא?? קין קרבן ליצריו הקמאיים.
קין והבל .
מאז הספור התנכ"י חלפו אלפי שנה –
אלא שבפעם הזו קין הוא הקורבן ?
מחשבה משעשעת .
מודה לקוראיי הנכבדים שכמו תמיד פותחים אופקי-מחשבה חדשים, ואיני יכול שלא להגיב ולהדגיש את חלקו של האל בסאגה זו: בהפלותו הבלתי מוסברת, כהורה בעייתי, בין האחים, הוא גורם לרצח. טיעון אפיקורסי זה, לא מצדיק את מעשהו הנפשע של קין.
תמיד מעניין לקרוא את מילותיך. המשך כך.
יד זדונית
החתול נראה מדהים בתמונה בלי שום קשר לטקסט
כרים עבדול ג'בר תלה את נעליו.
נפוליאון השיב את החרב נוטפת הדם לנדנה.
ואתה, מה אתך? האם תדע (את הזמן הנכון) להחזיר את הנוצה שנתלשה מיופיו של ערב אל כסת הלב?
צילום החתול האורב לעכבר – תוספת נחמדה ומשעשעת לרעיון הפילוסופי
היי סמי,
בתנך סיפור עקידת יצחק נשמע מוזר,איך אברהם יכול מלקחת את בנה של אשתו שרה ולשחוט אותו?
בקוראן הסיפור שונה ונקרא עקדת ישמעאל. הגיוני מאוד ששרה ראתה בישמעאל איום על בנה הקטן יצחק, וציוותה על אברהם לשחוט את ישמעאל. אברהם חס על בנו בכורו, ועל הגר הצעירה אם בנו, ובמקום להעלות אותו לעולה, הוא שוחט אייל, שולח את הגר וישמעאל למחוז מיבטחים ואף שולח להם מידי פעם מזון.
לשרה הוא מראה את כתמי הדם משחיטת האייל, ממש כמו בסיפור יוסף, בו האחים מספרים ליעקב כי חיה רעה אכלהתהו.
אני מזמין אתכם להגיב…
תודה לכל המגיבים/ות, המפרשים/ות והמתלבטים-תוהים. לאיציק, אם שירי נתן לך השראה לסיפור העקידה האיום – אז אשרני, אף על פי שכל הסאגה הזאת מזעזעת תמיד מחדש. אך זהו גדולתו של המקרא, שהוא מביא מיתוסים מטלטלים ובהם דמויות שאין הוא חוסך מהן את חולשותיהן כמו את גדולתן.