אָבִי לֹא יְבָרֵךְ עַל הַלֶּחֶם

שיר התחשבנות נוקבת
שיבולים
צילום: böhringer friedrich he.wikipedia.org

   לֹא בַּמֵּאָה הַזֹּאת

   וְלֹא בַּמֵּאָה הַבָּאָה,

   לֹא בַּמֵּאָה הָעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ

   וְלֹא בַּמֵּאָה הַשְּׁלֹשִׁים

   וְאוּלַי לְעוֹלָם לֹא יִתְגַּלֶּה

   זַן חִטָּה, הָעוֹלֶה בְּטִיבוֹ

   עַל טִיב הַחִטָּה הַגֶּרְמָנִית

   הַמְשֻׁבָּחָה.

   לֹא יִוָּלֵד מַדְּעָן

   וְלֹא יִמָּצֵא גָּאוֹן,

   לֹא יַרְקִיעַ מְחוֹנָן

   וְלֹא יִצְמַח אַגְרוֹנוֹם,

   שֶׁכָּל אֶחָד לְחוּד

   וְכֻלָּם יַחַד

   יַמְצִיאוּ זֶבֶל אוֹרְגָנִי

   שֶׁהוּא טוֹב

   מֵאָבִי,

   דָּשֵׁן

   מִסָּבִי

   וְרַעֲנָן

   מִדוֹדִי,

   הַמְדַשְּׁנִים מֵאָז וְעַד עוֹלָם

   אֶת הַחִטָּה הַגֶּרְמָנִית

   בְּאַדְמָתָהּ הַדַּשְׁנוּנִית.

 

   לֹא יְבָרֵךְ

   אָבִי עַל הַלֶּחֶם,

   לֹא יַשְׁמִיעַ

   סָבִי אֶת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן,

   וְגַם דּוֹדִי

   לֹא יִזְחַל עַל גְּחוֹנוֹ

   לְהוֹדוֹת עַל קְלִפָּה

   שֶׁל סֶלֶק

   שֶׁהֵמַרְתָּ

   בְּכַדּוּר עוֹפֶרֶת.

 

   רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,

   מֶלֶךְ הַקְּלִפּוֹת

   שֶׁדּוֹדִי לֹא הָיָה

   רָאוּי לָהֶן.

   רִבּוֹן הָאֲהָבוֹת,

   שֶׁלֹּא אָהַב אֶת סָבִי.

   אָדוֹן הַסְּלִיחוֹת,

   שֶׁלֹּא סָלַח לְאָבִי.

   רִבּוֹנוֹ שֶׁל תֵּבֵל,

 

   אֶת מִי בָּרָאתָ

   בְּצַלְמְךָ?

   רַק אֶת צֶאֱצָאֵי

   הַצּוֹרֵר

   אוֹ בָּרָאתָ גַּם אוֹתִי?

הולחן בידי המלחין אהרון חרל"פ

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. אי אפשר להאמין שהיו מעשים כאלה צריך להזכיר ולהזכיר

  2. יעקב היקר
    השיר שלך צועק, בועט, נוגע ללב ומרגש עד דמעות. כמוך, גם אני עוסקת רבות בנושא השואה, וספרי השישי "דממת הספק" עוסק בנושא, מנקודת מבט של שואה בצד גבורה עילאית. יהיה לי לכבוד אם תקרא את הספר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של סטיב

מלחמת התשה

רוסיה ואוקראינה, לאן פנינו?