יש לי בבטן מגירה סודית ובה הרבה מפתחות בכל מיני צבעים.
לכל מפתח יש תפקיד.
כאשר אני רעב או עייף אני מתעצבן. אימא שואלת "מה קרה?"
ובמקום לענות אני מתעצבן עוד יותר ואימא כועסת ואני מתחיל לבכות.
אני נזכר במגירה הסודית שיש לי בבטן.
אני פותח אותה ובוחר מבין כל המפתחות את המפתח האדום.
המפתח האדום מרגיע אותי ומיד אני מפסיק לבכות.
אימא מופתעת מהשקט, ניגשת אליי ואת ראשי מלטפת.
כשאני משחק עם אחותי ליאור או עם חבר מהגן
תמיד פורצת מריבה בגלל דבר קטן.
לא נעים לריב עם אחות או עם חבר מהגן.
אני פותח את המגירה הסודית, בוחר את המפתח הכחול
ומיד נפסקות כל המריבות. אימא אומרת "כל הכבוד!"
אני הכי אוהב את המפתח הצהוב.
כאשר אני עצוב ובא לי לבכות המפתח הצהוב גורם לי לצחוק.
יש עוד מפתח מאוד חשוב, הצבע שלו ירוק,
הוא נותן לי אוויר כאשר קשה לי לנשום
ואז אני יכול לעוף בחדר כמו בלון.
כשאני רוצה מאוד לישון ולא מצליח לעצום את העיניים,
המפתח הכתום, כמו קוסם, מוביל אותי ישר לחלום.
כשאני רוצה להיות כבר גדול, אני פותח את המגירה
ולא מוצא את המפתח הנכון.
אני נהיה קצת עצוב אבל מיד מוצא פתרון
אני פותח את המגירה ומוציא את המפתח הצהוב.
אני חושב שכאשר אהיה בן חמש
אמצא במגירה בין כל המפתחות
מפתח חדש בצבע סגול שיעזור לי להיות גדול.
5 תגובות
כי הוא לא נעול
המפתח בלב
תודות לע. ולגינה, איך קלטתם יפה את הקטע
ושוב תודה
פלורה
פרח
כן פרחיה יקרה,אני כבר מכיר אותך לפי " הפרח"
ותודה על המחמאה