השעון

שיר על תזוזות בציר הזמן
צילום של שעון יד

הערב שוב יזיזו את השעון קדימה

ומה שהיה חמש יהיה פתאום שש

ואני, בתוך תוכי פנימה

לא אדע עוד מה לבקש.

הרי לעתים אני רוצה ללכת לאחור

אולי לשנות משהו בצומת דרכים

אולי אוכל שוב להתלבט, אולי לבחור

ואולי עם הדרך שבחרתי אצליח להסכים?

ולעתים אני מבקשת שיהיה כבר מחר

שיעבור הרגע הקשה של החיים

ואז פתאום לא אכפת לי שכבר מאוחר

כי אולי באופק ייראו הסיכויים?

אז ככה אני, לא יודעת להחליט

לאן ארצה להזיז את השעון

סדר בחיי איני מצליחה להשליט

 הלוואי שלא ירד לו הרגע לטמיון.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. "ואז פתאום לא אכפת לי שכבר מאוחר
    כי אולי באופק יראו הסיכויים".
    מעורר מחשבה.

  2. איזה מקסים, החיים הם כמו גלי הים, שבים במיוחד, אין בו קרקע יציבה, פעם עולים ופעם יורדים, מה שהכי חשוב צביה יקירה, שיש לך את מגדל אור הלב, שתמיד מכוון אותך לתכליתך באהבה.

  3. אולי תבקשי את "הזמן האבוד".ואם אינך יכולה להחליט לאן להזיז את הזמן בשעון, חשבי על דבריו של הכובען שפגשה עליסה בארץ הפלאות.לו הכרת את הזמן כמוני, לא היית מדברת על לבזבז אות, הוא לא אחד שמתבזבז.

  4. זמן- הכל יחסי. עם הגיל – דקה איננה דקה, שעה איננה שעה. הכל קצר יותר. אם לא הפיזיקה – התחושה היא שמאבדים את חלקי הזמן, זמן אבוד, כי היינו מספיקים אולי יותר, אם היינו…אבל לא זוכרים כבר אם היינו או אנחנו עדיין, עדיין כאן.

  5. נהדרת את ….גם אני איני מצליחה להשליט סדר בחיי…..כתבת נפלא !

  6. וואוו…. הצלחת להעביר בדיוק את מה ואיך שאני מרגישה למילים. מדהים!
    הזמן הוא הרי בעצם הדבר היחיד שיציב, שלא משתנה בחיינו. הוא כל הזמן זז קדימה.אמור לתת לנו ביטחון שהכל חולף בסוף. לטוב ולרע.
    ועל כן אנחנו צריכים לנצור ולקדם כל רגע מיוחד בדרך…
    כתיבה מיוחדת ונוגעת

  7. שיר מקסים כתבת צביה היקרה.לעיתים אני מבקשת שיהיה כבר מחר.אני כל כך מזדהה עם המשפט הזה.

    אוהבת אותך מעמקי נשמתי

  8. צביה רגישה יקרה
    תפסת אותי עם השיר הזה בדיוק בפרשת זמן שלי…אני רוצה גם וגם , להחזיר את השעון אחורה ולהאיץ אותו קדימה
    איך יש לך את הכשרון להכנס לנשמה בכל שורה שאת כותבת כאילו היית…אנחנו..
    כתיבה נהדרת וחודרת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

40, 32 ו-26

אחרי שנת הקורונה – תובנות לגבי המגזר הערבי באקדמיה