דם סמיך ממים

סיפור קצר על כעס ועל געגוע
תמונת יוסיפיה
יוסיפיה פורת

באחד הבקרים בעודי מתרגעת בג'קוזי בקאנטרי השכונתי, עוצמת עיניים ומתמכרת לזרמי המים החמימים המרפים את שריריי ועוטפים אותי בשלווה, הגיע לאוזניי דו-שיח שהפר את שלוותי.

"אני", אמר מישהו, "לא מתגעגע לאימא שלי. שנאתי אותה, את הגזענות שלה ואת ה'קורטן' (קלפים) ששיחקה בלילות".

"אני בטוח שהיא חסרה לך", הגיב בן שיחו, "אימא זה אימא ודם סמיך ממים".

"אף אחד לא יגיד לי שדם סמיך ממים!" השיב לו האיש בנימה קשה, "אימא שלי הייתה רעה והתאכזרה אליי עד יומה האחרון. מבחינתה, לידתי הייתה טעות שאין עליה סליחה!" השיחה הטעונה גרמה לי לפקוח עיניים. "מצטער אם הפרענו לך", מיהר האיש להתנצל בפניי בקול רך ושקט. "זה בסדר", חייכתי בסלחנות.

האיש שהציג את עצמו בשם משה, המשיך לשתף את כל משתכשכי הג'קוזי ולשפוך את לבו על אמו ניצולת השואה אשר השקיעה את כל מרצה בפעילותה ההתנדבותית ואליו לא שמה לבה, "יותר מפעם אחת שמעתי אותה מתלוננת על לידתי המאוחרת: 'מי רוצה ללדת בגיל 43?' התלוננה, 'ומניין, בגילי, אמצא את הזמן והכוח לגדל ילד?' קבלה באוזני שכנותיה. כשהלכה לעולמה הייתי כבר נער, אך את היתמות חשתי גם בעודה בחיים. די היה לי בשאריות של אהבתה, אך אף את המעט הזה לא קיבלתי ממנה".

והיה לי עצוב על משה, איש גדול ששפמו לבן ומסתלסל ופניו עגולות וטובות, שאינו מסוגל להתפייס, וגם בגילו הסב נושא עמו את טראומת ילדותו, ושעמוק בפנים הוא עדיין הילד הלא רצוי של אמו. פנצ'ר. מישהו שנולד שלא במתכוון מפירורי תשוקה אבודה.

משה יצא מהג'קוזי והשאיר אותי עם הרהוריי על הוריי שכבר שנים אינם אתנו והגעגוע אליהם לא חולף. לא אחת, בעיקר בצמתים שונים של חיי, ידיי נשלחות בהיסח הדעת אל הטלפון מבקשות להקיש את המספרים שאותם אני זוכרת גם היום. אצבעותיי הנותרות באוויר מזכירות לי שכבר אין לאן להתקשר ואין למי להשאיר הודעה, וחסרונם מורגש עד כאב.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

3 תגובות

  1. שלעולם אינם חולפים: של מי שכואב את האהבה שלא קבל ושל מי שמתגעגע לאהבת הוריו ולקרבתם…

  2. סיפור מעורר מחשבה על יחסים מורכבים בין הורים לילדים.קצת קשה לי להבין אדם שאינו מסוגל להתפייס גם בגיל מבוגר. חבל.

  3. הכאב והגעגוע אל אבי היקר, שלא מרפה אף לרגע, עלה בי בעצמה חזקה עם הסיפור העצוב הזה. תודה על השיתוף, יוסיפייה יקרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו

שאול אייזנברג

שכונה

פיטורי המאמן במכבי תל אביב

פיצוץ אטומי

על הסף

חידוש הסכם הגרעין עם איראן – תרחישים אפשריים