שלמה

סיפור קצר על אהבה בכל מחיר
שמואל רוטקביץ

מיד לאחר שעלה שלמה לארץ, הוא החל לעבוד במפעל הבטון שבעיירה. העבודה הפיזית הקשה פיתחה את שריריו וגופו החסון הלך והתחזק מיום ליום. למרות הקשיים הרבים ומצבו הכלכלי הדחוק, היה שלמה תמיד שמח וטוב לב והחיוך לא מש משפתותיו. בכל בוקר התעורר בחמש, ולא ויתר על אף פרט מהטקס היומי שלו: מקלחת טובה, כוס קפה שחור, פרוסת לחם שחור מרוחה בחמאה ולפעמים בדבש, רק אז היה עולה על אופניו ובשעה שש כבר היה בעבודה.

מדי שבוע בשבוע, בימי רביעי בשעה שלוש, כשחבריו לעבודה היו חוזרים הביתה למנוחת אחר הצהריים, היה שלמה ממהר לשוב לביתו, מתרחץ, מחליף בגדים, לוקח את התיק שתמיד היה מוכן מבעוד מועד, ונוסע באוטובוס לתל אביב. העיר הגדולה הקסימה אותו, הוא נהג לשוטט ברחובותיה להנאתו, ולאחר שעה קלה היה שם פעמיו אל מועדון אספני הבולים, קונה קצת בולים, קצת מטבעות. כשהטובין בידיו היה שלמה נכנס לחנויות הסמוכות ומציע את מרכולתו. "אני ביקשתי מאלוהים לא להיות עשיר גדול, אבל שתמיד יהיה כסף בכיס", נהג לומר. ואכן המסחר הזעיר הצליח, כשחבריו לעבודה נהנו ממנוחת הצהריים, שלמה הסתובב ברחובות העיר הגדולה ואט, אט הגדיל את הכנסותיו.

שלמה מכר את דירת השיכון ובנה בית מידות נאה, בבית הזה נולדו ילדיו. בחלוף השנים קיבל קידום – עבודתו הלכה ונעשתה פיזית פחות, ומשכורתו הלכה וגדלה. אנשי העיירה הקטנה קינאו בו בשל הצלחתו, אך לשלמה לא היה אכפת, לאשתו אמר: "הם היו עצלנים, מיהרו ללכת לישון אחרי הצהריים, מה אני אשם שאין להם כלום".

עכשיו, כשחש רווחה כלכלית, המעיט בנסיעותיו לתל אביב, וכך נותר לו פנאי לטפח את גופו במכון הכושר השכונתי. שלמה השקיע בעיצוב ובחיטוב גופו, ועד מהרה הכרס הקטנה שצצה לה עם השנים נעלמה כלא הייתה, ושרירי זרועותיו נראו לעין כול. שיערו השופע, המכסיף מעט בצדעיו, שיווה לו מראה מרשים. שלמה נהנה ממבטי הנשים שננעצו בו.

אשתו שטיפלה כל השנים בחמשת ילדיהם החלה להרגיש שהתנהגותו משתנית, אבל הרגישה כי היא לא יכולה להתחרות במתעמלות הצעירות לצדו של בעלה. שלמה החל לבלות יותר ויותר במחיצתה של אנה היפיפייה, שגילה כמחצית שנותיו. מדי פעם בפעם היה שוכח לחזור הביתה. ילדיו, שעזבו כבר כולם את הבית, כעסו עליו מאוד, ואילו אשתו סבלה בדממה ולא אמרה לו דבר. בני משפחתה עודדו אותה לבקש גט, אך היא לא רצתה להישאר לבדה.

באחד הימים שלמה הודיע לה שקנה דירה חדשה בשכונה אחרת, ועזב את הבית. ילדיו כעסו עליו מאוד, ובחודשים הראשונים לא דיברו עמו. כאב להם לראותו יושב בבית הקפה במרכז, בכל פעם בלוויית אישה אחרת. אבל ככל שחלף הזמן כעסם הלך ודעך, וכשנזקקו לעזרה כלכלית מאביהם – שלמה מיהר לעזור. אט אט כל ילדיו דיברו אתו.

שלמה עבר כבר מזמן את גיל חמישים אך הנשים עדיין כרוכות אחריו, אוהבות את מכוניתו היפה ואת כיסו המלא תמיד במזומנים; את גופו השרירי ואת מרצו הרב. אך באחד הימים חלה, ונפל למשכב. הוא נזקק לעזרה במשך היממה כולה. אפילו לאכול לבד לא הצליח. כבמטה קסם, נעלמו לפתע כל הנשים שכרכרו סביבו תמיד, איפה אנה והיכן הן אווה, הלנה יעל ודליה? שלמה נפגע עד עמקי נשמתו.

אשתו לשעבר ואם ילדיו הזמינה אותו לחזור אל ביתה, ביתם המשותף, וטיפלה בו במסירות ולפי הוראות הרופא. היא דאגה שייקח את הכדורים בזמן והכינה לו אוכל ביתי חם וטרי שכה חסר לו בשנים האחרונות. "למה את מטפלת בו כך אימא, הוא לא שלך" הקשתה הבת האמצעית שאף פעם לא הסתירה את דעותיה. והאם לא ענתה, אבל בלבה היא חשבה "תמיד היה שלי".

כבר שלושה חודשים אנחנו לא רואים את שלמה במועדון. יובל הג'ינג'י אומר ששלמה חזר לאשתו, מכר את "דירת הרווקים" שלו, ובכסף שקיבל תמורתה, יצא עמה לירח דבש שני, לטיול ארוך סביב העולם.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. כתוב מרתק, כרגיל. סיפור חיים אמתי שיכול להיות הסיפור של כל אחד. שדולת הנשים בוודאי תתקומם מאד נגד אזלת היד והכניעה של הרעיה המסורה. אולי אם היה לה מהצד איזה מאהב לטיני, היה הכעס של הנשים קטן יותר (:::
    אבל לדאבון הלב, כמה שזה מקומם, זה עדיין סיפורן של נשים רבות.

    1. ישנם גם גברים כנועים , בעלים מסורים והרעיה שולטת משפילה ורועה בשדות זרים

      1. אין ספק. בגידה היא דו – צדדית. גם כל אותם גברים המואשמים בכך, בסך הכל הרי עשו מה שעשו עם אישה אחרת, שחלקה לא קטן משלהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך