שקדים ירוקים

סיפור קצר על משהו קטן וטוב וירוק
שקדים ירוקים צילום: 6th Happiness ommons.wikimedia.org

כל בוקר, עוד בטרם זרחה החמה, היו מגיעות מלפתה, כפר ערבי ציורי בשיפולי ההרים הנושקים לירושלים, שש פלחיות. צעיף לבן היה עוטף את ראשיהן עד צוואר והן היו לבושות בשמלות צבעוניות, שחורות, אדומות או כחולות, רקומות ברקמה ססגונית בשלל צבעים של כתום צהוב או אדום. על ראשיהן התנוססו סלי קש עמוסים בירקות ופירות טריים וריחניים.

הן התיישבו על שפת המדרכה מול הכניסה לביתי והציגו את מרכולתן, שנקטפה עם שחר מהגינות שעיבדו ליד בתיהן, פירות וירקות שגדלו בעונתם: צרורות טריים של פטרוזיליה וכוסברה, בצל ירוק ריחני ועסיסי, זיתים ירוקים שנשרו מהעצים בימי המסיק, עלי סלק ירוקים שנקטפו עם שחר ואגלי הטל עדיין מרחפים עליהם שקופים ורעננים, עגבניות בלאדי אדומות ועסיסיות וטעימות מאין כמוהן, מלפפונים בלאדי ארוכים, צרים וריחניים, משמשים בלאדי ירקרקים, שלמראם בלבד בלוטות הרוק פועלות, כאילו השיניים נגסו במישמש החמצמץ, וענבי בוסר, שסבתא נהגה להוסיף לתבשיל כשרצתה שיהיה חמוץ מעט.

כך מדי בוקר בבוקרו, עוד בטרם הפציעה החמה והאירה וחיממה את רחובותיה של ירושלים היפה, הגיעו הפלחיות, התיישבו על המדרכה מול ביתי וחיכו לקונים. ואלה לא איחרו לבוא וסרו אליהן בדרכם מבית הכנסת חזרה לביתם. הנה, האחד רוכן על סל מלא בבצל ירוק, עגבניות ומלפפונים, והוא כבר רואה בעיני רוחו את הסלט הצבעוני הקצוץ דק, וריח הפטרוזיליה והכוסברה הקצוצה עולה באפו, והרוק ממלא את פיו. שני בוחר שזיפים אדומים, מכניס לפיו ענב עסיסי לוודא שאכן הוא מתוק כפי שהוא נראה ובוחר אשכול ענבים שאגלי הטל עדיין נאחזים בגבעוליו.

הפלחית מחייכת, שכן היא מבחינה שהקונה המזין עיניו בחמדה בתכולה הממלאת את סלה, אוהב פירות הוא, והיא מציעה לו לטעום עוד, בוחרת במשמש גדול וצהוב, בוצעת אותו לשניים ומגישה לקונה. וזה, למרות שעת הבוקר המוקדמת, נוגס במשמש בחמדה, לועס בעיניים עצומות כדי לחוש בטעם החמצמץ הממלא את פיו, ולאחר שהתמקח עמה על המחיר ושניהם הגיעו לעמק השווה, בוחר בין המשמשים את הגדולים והצהובים ביותר. וכך תוך שעה אחת בלבד סיימו הפלחיות למכור את מרכולתן, העמיסו את הסלים הריקים על ראשיהן וחזרו לכפרן.

אני חיכיתי בקוצר רוח לעונת השקדים הירוקים, שנקטפו מעצי השקדייה שצמחו לתפארת בכפרים הערבים המפוזרים בינות להרים הסובבים את ירושלים כמחרוזת על צוואר אישה יפה. השקדייה באזור ההררי החלה לפרוח כחודשיים לפני פסח, ובשבוע שלפני החג כבר הופיעו עם שחר הפלחיות, ובין מרכולתן המבצבצת מתוך סלים גדולים מקש שנשאו על ראשיהן מונחים שקדים ירוקים.

כסף לא היה ברשותי, אבל הן ניאותו למכור לי חופן שקדים בעד פרוסות לחם שחור או לבן, שכבר נגזר דינם לצאת מן הבית מחשש שמא פירורי לחם ימצאו דרכם לחדרים שכבר מורקו וצוחצחו לקראת ליל הסדר.

ולאחר חג הפסח, כאשר הגיעו הרוכלים היהודים עם ערימות של שקדים ירוקים והציגו את מרכולתם מתחת למרפסת ביתי, הייתי עומדת על המרפסת ומסתכלת על מעדן שמימי זה. השקדים היו טריים, ירוקים וחמצמצים, וטעימים להפליא. אהבתי שקדים ירוקים יותר מכול, בעיקר לאחר שטבלתי אותם במעט מלח.

היום אפשר למצוא אצל רוכלים בודדים בשוק מחנה יהודה שקדים ירוקים שהקדימו להבשיל, והם רכים וחמצמצים וטעימים להפליא. אחותי, שנשארה נאמנה לירושלים, יורדת במיוחד לשוק מחנה יהודה וקונה עבורי קילוגרם שלם. ומדי פעם, שבועיים-שלושה לאחר פריחת השקדיות בארץ, בעלי ואני נוסעים להרי ירושלים ומחפשים את עצי השקדים הירוקים שהחלו לתת פרי והוא עדיין רך וחמצמץ. אנו קוטפים מלוא חופניים, ובבית משרים במים קרים וזורים עליהם מלח. ואז אנו מזמינים את הילדים והנכדים, שגם הם נדבקו באהבת השקדים הירוקים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. נכון מאוד רוחמה הצעירים של היום
    מכירים רק את הסמרטפון. שקדים ירוקים וכל שאר החוויות שחווינו בילדותנו רחוקים מהם כמו שהמזרח רחוק מהמערב.
    אשרנו שזכינו

  2. לבולסת השקדים – ברכה ותודה. בילדותי היו הורי מעלים אותו מהשפלה לבקר אצל קרובינו בירושלים. שם למדתי מהו השקד הירוק. הסיפור הזה מעורר אצלי זכרונות נפלאים.

  3. אני תמיד שמחה לקרוא שזכרונות ילדותי מעוררים אצל קוראי זכרונות ילדות שלהם.תודה זהבה

  4. היו גם פחות נעימים אבל למזלנו הם הולכים ונשכחים. טוב להתרפק על עבר חיובי.

  5. פלורה,

    זה היה סיפור ממש "טעים".

    אני מחכה לסיפור הבא…

    שרה

  6. נכון, ניצנה ,טוב להתרפק על העבר, היו גם בעיות רציניות מאוד, תקופת המנדט הבריטי שרדף את הטרוריסטים שלנו, היו הפגזות וצנע, אבל כנראה שכילדים עברנו את הקשיים הללו ביתר קלות, והיום מתרפקים על הזכרונות ה'טעימים' כמו שאומרת שרה, חברת ילדות שלי.
    תודה לשתיכן ניצנה ושרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

הסהר הטורקי

מה עומד מאחורי ההתקרבות של טורקיה למדינות האזור

תמונה של ד"ר קאופמן

חידות חשיבה (114)

ביקור חוזר בלוח השחמט: (ב) עוצמתה של המלכה