כעולם נמלה

האם יש סיכוי?
תמונה: Jacob Eckert commons.wikimedia.org

נמלה חרוצה חוצה את החריץ שבין המרצפות.

כלב קצר רגליים עובר את הכביש הרחב.

ניצה, היפה של השכבה, שתמיד נראית עצובה, עברה מהקיבוץ למרכז תל אביב.

עופר מעמק חפר עבר זה עתה לעמק הסיליקון בקליפורניה כדי לפתוח עסק.

אדוארדו החייכן מכפר קטן ליד קו המשווה בדרום אמריקה נדד לרחוב 58 בניו יורק, ליד מרכז העולם – הלוא היא כיכר קולומבוס – והחל לעבוד בפיצרייה כשוטף כלים.

הנמלה החרוצה מנסה לצלוח עוד חריץ בדרך למרצפת הבאה, אבל סופגת מתז אדיר של K300.

הכלב קצר הרגליים נדרס על ידי משאית בעודו באמצע הכביש הדו-סטרי.

העסק של עופר לא מתרומם, וכבר בראשית דרכו החדשה הוא מפסיד את כל כספו.

ניצה היפה והעצובה לא יכולה לעמוד בהוצאות תשלום שכר הדירה בעיר הגדולה. כדי לכסות על ההוצאות היא עובדת גם כרקדנית מסביב לעמוד ניקל מבריק במועדון חשוך. איך תוכל לחייך? הלקוחות שמסתכלים עליה בתאווה מזכירים לה את המקרה הנורא שקרה לה בגיל 14.

אדוארדו מתקדם בעבודה. קיבל כבר העלאה במשכורת. כעת הוא מכין את הבצק ולפעמים עובד ליד התנור. לומד הכול ומהר, שולח מעט כסף לאשתו בכפר ואת היתר חוסך בקנאות. בצעד אמיץ הוא פותח פיצרייה קטנה משלו.

ניצה היפה עוברת לתחנה הבאה – ניו יורק. גם שם הזהב לא מתגלגל ברחובות. תוך שיטוטיה ברחובות העיר הרעב מציק לה והיא נכנסת לפיצרייה קטנה על השדרה העשירית. שם היא יושבת שפופה ומדוכאת. אדוארדו החייכן בעל העסק מסביר לה שעם הרבה סבלנות ועבודה קשה אפשר להצליח בעיר הזאת.

עופר עובד במטבח של אדוארדו. הוא מכיר את המבטא של הבחורה העצובה והיפה, יוצא מהמטבח ומבקש שתחכה מעט, עוד מעט הוא מסיים את המשמרת.

השניים פוסעים לאורך הנהר, אוחזים ידיים אל מול השקיעה המדהימה.

ניצה מתעוררת מוקדם בדירת סטודיו קטנה בבניין ישן. הבדידות גוברת, וגם העצב. היא לא אוהבת את הדירה הקטנטונת, לא אוהבת את מה שקרה בלילה, גם לא את ריח הגבינה שנודף מעופר ובטח לא את נחירותיו. היא מתלבשת ויוצאת חרש על קצות אצבעותיה.

ניצה, בודדה ועצובה, הולכת לכיוון הנהר. היא מגיעה לגשר גדול וגבוה, מעפילה במדרגות הרבות. רוכבי אופניים, רצים והולכי רגל חולפים על פניה, והיא מרגישה בודדה מתמיד. לא מוצאת טעם לחיים. המעקה קרוב, היא מתקרבת, הנהר זורם אי שם למטה.

נמלה אחרת יצאה לעוד יום של שיטוט על המרצפות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. יש לי רושם ש"כעולם הנמלה" מספר על מקרה אמתי. עופר מעמק חפר וניצה היפה מהקיבוץ לא רק משל היו. חסכת מאיתנו את הפרק הלפני אחרון שבו ניצה מהקיבוץ חטפה והקוקטייל עוד לא הומצא.
    מה יש לומר – סיפור עצוב מהחיים. כול הכבוד לך על הכושר הספרותי.

  2. זה לא מקרה אמיתיף לא מכיר את עופר, מכיר ניצה שלא היו מקבלים אותה לעבוד כרקדנית,החלק האמיתי הוא על אדוארדו שפתח עסק קטן של פיצה

  3. כשניצה קפצה היא נפלה על רשת דייגים שהיתה מונחת על הסיפון של הבירה שעברה מתחת לגשר. ניגש אליה הדיג, פליט מסוריה שהיגר לארה"ב. הוריו ברחו מישראל במלחמת השחרור בעקבות האלימות שפרצה בין הכפר בו נולד ובין הקיבוץ בו נולדה ניצה. ומאז הקפיצה הגורלית ואחמד הדיג חיים באושר ….

  4. שמואל היקר, העיסוק אם "זה היה באמת או לא" ממש לא חשוב. מבחינה ספרותית זה נפלא. הנמלה, הכלבלב, ניצה, עפר ואדוארדו – חד הם. רצים אחר הזנב של עצמם, כמונו, בניסיון נואש לקבל הכרה/מעמד/אהבה. הדרך שבה בחרת, להציג כל אחד מהם בנפרד, לחבר ביניהם בפיצריה, וסיים בנמלה הבאה המנסה נואשות לשרוד, היא דרך גאונית לטעמי.

  5. מציאות קשה.
    לא הכל נשלט או ניתן לשינוי. חלק כן.
    ניצה הגיעה לקצה אבל יכלה אחרת.
    נמשיך לזרום אל הלא ידוע. נתמודד עם ההפתעות הרעות והטובות.
    ואתה תמשיך להעשיר אותנו עם הסיפורים הנפלאים שלך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של קימל

הדרום הפרוע

הבעיות והסכנות בעקבות היעדר משילות בנגב

קידום אתרים אורגני וממומן

אתר אינטרנט לעסק זה כבר מזמן לא מהלך שחשוב לעשות כי מצפים מכם. כיום, כאשר לכל המתחרים שלכם יש אתר אינטרנט, העובדה שגם לכם יש