בַּחֲצוֹת,
שְׁעַת הַיַּנְשׁוּפִים
לְהִתְגַּנְדֵּר
בִּרְאִי הַלַּיִל,
צֶמֶד מִגְדָּלִים
גוֹרְדֵי עָנָן אַהֲבָה יְדַבְּרוּ בַּכְּרַךְ הַגָּדוֹל.
אֵי-שָּׂם, תַּרְנְגוֹל
מַגִּיד בַּעֲלָטָה
וּמִגְדָּלִים יְדַבְּרוּ עַד לֹא גַּעַת בְּצֵל כִּמְהוֹנָם לָגַעַת,
וּכְשֶׁהָאֲדָמָה תִזְדַּעֲזֵעַ
וְהָאָרֶץ תִּרְעַשׁ,
רַק אָז יִפְּלוּ מִגְדָּלִים
מִגְדָּל בְּחֵיק אַיֶּלֶת אֲהָבִים,
לְהִתְעַלֵּס בְּתֵל-חָרָבוֹת
אַחֲרֵי הַמַּבּוּל.
*
נכתב בשנות ה 80, לאחר ביקור במגדלי התאומים בארצות הברית.
7 תגובות
לקרוא ולא להאמין
מה הביא אותך לחשוב שהבנינים יקרסו?
אבל צריך להבין שזאת התעלסות סאדו מאזו
בהפרד שיר מחזקתו של משורר, הוא הופך לנחלת הקוראים. כל קורא ופרשנותו.
בכותבי את השיר הייתי במרחק של אלפי קילומטרים מהרעיון של "התעלסות סאדו
מאזו"
יעקב ברזילי
מציע לקרוא מחדש, כתוב בשיר
לו באמת יתה זו האדמה שזזה ולא היו קורבנות היה בזה אפילו הוד.
מצמרר. ביקרתי במגדלי התאומים בשנות ה – 80 המאוחרות, והתחושה שעברה בי אז היא תחושה של עוצמה. לא היה עולה בדעתי שיקרה להם דבר נורא שכזה. אבל מעבר לנבואה, השיר עצמו נהדר!
אולי קצת מזכיר סיפור שלי שהתפרסם כאן, בעיתון הנהדר הזה, הסיפור "מגדלים פורחים באוויר"