חינוך מיני – כבוד וגבולות

או שתחנכו או שילדיכם ילמדו על מין מפורנו
עו"ד ורדית אבידן

במסגרת היותי עורכת דין המייצגת נפגעות תקיפה מינית מול תוקפיהן הישירים והעקיפים, הוזמנתי להרצות בפני אנשי ונשות חינוך (פורמלי ולא פורמלי), נערים ונערות ואקטיביסטים למיניהם, בנושא חינוך למניעת אלימות מינית. כל הקרדיט בארגון המפגש מגיע לצוות "מסה קריטית", שמארגן הרצאות בנושאים שונים כדי ליצור מודעות ושיתופי פעולה שאמורים להוביל ליותר מעשים ופחות דיבורים. כשאני מוזמנת לפאנלים כאלו, אני מייצגת לרוב את המישור ה"אפור" והמורכב להבנה למי שאינם משפטנים, והנה הפעם לראשונה התחברתי למישורים נוספים, אישיים וחינוכיים, שטרם עסקתי בהם.

כמשפטנית, עבורי חינוך למניעת אלימות מינית הוא בראש ובראשונה חינוך של המערכת המשפטית להכיר בנזקיהן הייחודיים של נשים שעברו תקיפה מינית. מדובר בנזקים נפשיים בלתי הפיכים. המערכת המשפטית חייבת להכיר בעובדה שלנפגעת שעברה תקיפה מינית נדרשות שנים עד שהיא מגיעה לכדי בשלות ויכולת להתמודד עם הגשת תביעה. חשוב גם שהמערכת תבין שאלימות מינית יכולה להתרחש בווריאציות רבות, ולאו דווקא בצורת "האונס הקלאסי".

במהלך עבודתי אני נתקלת בהרבה חוסר הבנה וקושי לקבל את ייחודיותן של התביעות הללו. לעתים קרובות אני נתקלת בפרצופים תוהים לאחר שאני פורשת את טיעוני זה בפני בית המשפט או בפני חבריי המשפטנים שאינם מהתחום. בפאנל האמור תפסתי שהסיבה נעוצה בכך שהם באמת לא מבינים. הרי יש חלל ריק בכל הקשור לתפיסה הבסיסית של מיניות, אז ודאי שיהיה כזה גם בכל הקשור לפגיעה מינית. אף על פי שבשנים האחרונות גובר השיח הציבורי בעניין, אין באמת שיח חינוכי. ומבחינתי, שיח חינוכי הוא מהות הכול.

תפיסת המיניות מושרשת במידה רבה בחינוך, בחברה ובמדיה הסובבים אותנו ואת ילדינו. אבל יש פער קיצוני בין המיניות המושרשת בחברה ובמדיה לבין המיניות שאמורים ללמוד עליה בבית ובבית הספר. ניכר כי דווקא במקומות האלו אין כלל ביטוי לחינוך של מהי מיניות. ייתכן שזה נובע מהפחד שלנו לגעת בנושא, מהרגישות, מהבושה או מחוסר ידע איך להסביר ומה. אך מדובר במיומנות הוראה שאפשר ללמוד אותה. ומשום שילדינו אינם מקבלים חינוך מיני הולם מהמערכות החינוכיות, הם שואבים את ההבנה בנוגע למיניות רק מהחברה והמדיה.

ופה המקום להבהיר – אני לא מתכוונת לחינוך מיני במובן של הסבר טכני, של איך מגיעים ילדים לעולם. זו לא מיניות מבחינתי, זו  ביולוגיה. אני מתכוונת שיש ללמד מהי מיניות טובה ונכונה המבוססת על תקשורת ועל הדדיות. אני מתכוונת שיש ללמד מהם הגבולות. שבני נוער יבינו שגם אם היא באה אלייך לקפה וגם אם היא התלבשה חשוף, אז מה? זה לא בהכרח מלמד שהיא רוצה אתך יחסי מין. צריך ללמד לשאול את השאלות הנכונות, לדבר על מהו רצון, על איך היא תופסת מין ואיך הוא תופס מין, על כבוד. ולא רק כדי למנוע פגיעה מינית בנשים, אלא גם כדי ליצור תודעה אצל הגברים, שגם הם קורבנות במובן הזה.

כאמור היות שאין חינוך כזה במערכות החינוכיות, המקומות היחידים שמחנכים הם המדיה והחברה. ושם יש ביטוי קיצוני למיניות. כי סקס מוכר. אין פלא שבחשיפה קיצונית כזו תפיסת המיניות מתעוותת ונוצרת אלימות מינית. כך גם נוצרות תפיסות של שחור ולבן בנוגע למיניות ולמגדר, וזה הבסיס לפרצופים התוהים שבהם אני נתקלת לעתים כל כך קרובות.

הנערות של ימינו מעריצות זמרות כמו מיילי סיירוס, שנתפסות כחזקות לאו דווקא בשל קולן הערב אלא בעיקר בשל השימוש הקיצוני שלהן במיניות ובעירום. מיילי סיירוס רצתה שיבחינו במוזיקה שלה ובחרה לעשות זאת באמצעות חשיפת גופה והתנהגות פרובוקטיבית, ואני לא בהכרח מאשימה אותה. אבל מה המסר החינוכי לנערות ולנערים? המסר הוא שאם אני רוצה שיתייחסו אליי, אם אני רוצה שישימו לב אליי, אם אני רוצה להשיג משהו, אני צריכה לעשות זאת באמצעות המיניות שלי. אם הייתה לנו הבנה עמוקה של תפיסת המיניות המגדרית, אולי לא היינו צריכות לחשוב שנשיג דברים דרך המיניות שלנו. והיינו מבינים שגם אם מישהי מוחצנת מינית, אין זה מלמד בהכרח שהיא רוצה לשכב עם כל אחד. ומה אם השגתי את היחס על ידי השימוש במיניות? אז עכשיו אני כבר לא מוערכת, מקוטלגת כמופרעת וכפרובוקטיבית. שוב בתבנית של שחור ולבן, כי אין אפור. בתפיסת המיניות של היום מי שהיא מינית לא יכולה להיות "טהורה" או איכותית. או שאת מוחצנת או שאת לא מינית בכלל. והכל נובע מתפיסה לא נכונה של מהו מין, בשבילה וגם בשבילו.

ועדיין לא אמרנו מילה על כך שהנוער לומד על מין גם מפורנו… ומתכניות ריאליטי שמציגות סטריאוטיפים של גברים ונשים מוחצנים – האישה הפרובוקטיבית, האישה הקטנה, הגבר המאצ'ואיסטי, הגבר החנון. רק סטריאוטיפים, בלי מורכבות.

היום אין כלל לימוד של תכנים הקשורים למיניות מגדרית. לכן אני קוראת לשר החינוך הבא, יהיה מי שיהיה, ליצוק תכנים הקשורים לתפיסת המיניות המגדרית במערכת החינוך. צריך להכשיר מורים בנושאים של מיניות ושל מניעת אלימות מינית, מורים שמסוגלים לדבר עם התלמידים באופן פתוח וגלוי. בית הספר צריך להיות מסוגל לספק תשובות ולהוות אוזן קשבת לכל נער ונערה. כך גם מי שנפגעו מינית יוכל למצוא בו מקום לשתף ולהתייעץ.

והעבודה צריכה להיעשות כמובן גם בבית. אני קוראת לכל ההורים, וגם לעצמי כאימא, לדבר על הנושאים הללו באופן פתוח. להסביר את ההבדלים בין תפיסת המיניות הנשית לזו הגברית. לתת שם לכל היבט מיני, ולא לדבר בסיסמאות. יוחזר החינוך המיני לאלתר.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. בשביל להסביר נכון ומתאים לילדים נושאים כה מורכבים צריך לדעת מה ואיך להגיד. לרוב ההורים אין את הכישורים לכך.

  2. צודקת בהחלט, לוקחת גם לתשומת ליבי כאמא. זאת בהחלט בעיה שחייבים לשים אליה יותר לב, להשקיע את הזמן בהסברה ואז גם לבדוק אם הילדים באמת הבינו והפנימו!

  3. אני חושבת שצריכים להטיל זאת על מערכת החינוך שתתמודד באמת ולא סתם תגרד את השכבה העליונה

  4. יש הורים שהם בעצמם לא קיבלו או רכשו חינוך מיני אז מה הם יעבירו? ואם הדיעול שלהם מעוותות?

  5. תודה, ראיתי כעת שזאת בעית הכלל. כדאי לפתוח מה שיותר פורומים של הורים שיעזרו אחד לשני ברעיונות.

  6. גם אצל הדתיים
    גם אצל המסורתיים
    ושם דוקא הבעיה גדולה למרות שרואים פחות אינטרנט ומפחדים מהחוקים של הדת
    אבל הבורות מאד גדולה
    קודם כל של ההורים

  7. אין מה לעשות
    רק לתת חינוך שיעזור לילדים לספוג את המהלומות של מה שהם יראו בכל מקרה באינטרנט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של משה

במלתעות הדת

על הרומן "משכילה" מאת טארה וסטאובר