אימא, אבא, תישארו בקשר!

ניכור הורי והציפייה לחקיקה הולמת
עו"ד יעל גיל תמונה: ניב קנטור

המאמר נכתב בשיתוף עם אור פינקלשטיין

בחברה הישראלית מתנהל בימים אלו שיח נרחב על אודות ההסתה בתחום הפוליטי, אך לא רבים מדברים על ההסתה החמורה שמתרחשת על בסיס יומיומי בתוך לא מעט משפחות בישראל, הסתה אשר גובה קורבנות רבים. הסתה זו גורמת לניכור הורי – לניתוק קשר בין הורה לבין ילדיו, להרחקת סבא וסבתא מן הנכדים ולפגיעה חמורה בקשרים המשפחתיים המשמעותיים ביותר.

הסתה זו מהווה סוג של אלימות כלפי ילדים ונגד מי שמסיתים נגדו או נגדה. היא חורכת את נפשם של ילדים ומנתקת אותם מן המציאות. הראיה של המסית הופכת להיות ראיית המוסת, והעולם כפי שהוא כבר לא קיים עבור המוסתים. הם לוקחים צד, את הצד של המסית. זוהי התעללות לשמה. המסיתים מנסים לכפות את תחושות הנקמה והשנאה שלהם על כולם.

את המונח תסמונת הניכור ההורי טבע לראשונה הפסיכיאטר פרופ' ריצ'רד גרדנר (1991), אך היו שזיהו את התופעה של ילד המתכחש לאחד מהוריו ומסרב להיות עימו בקשר, עוד קודם לכן.

תסמונת הניכור ההורי מתארת סיטואציה שבה אחד מן ההורים מסית את הילד נגד ההורה השני, לרוב באופן אינטנסיבי וממושך. ההסתה גורמת לילד לעיוות המציאות והוא מתעלם מאהבת ההורה ומהטיפול הטוב והמסור שקיבל ממנו ורואה בו רק אדם שלילי ופוגעני, ומסרב לקיים עימו כל קשר. היו מי שהגדירו את תסמונת הניכור ההורי כמעין חטיפה נפשית של הילד (ז' ברגמן, א' ויצטום "חטיפת ילד בידי הורה והתסמונת של התנכרות להורה").

עורכי דין לענייני משפחה נתקלים בלא מעט במקרים מעין אלו. לדוגמה, אם שלימדה את בנותיה הקטנות לומר למצלמה שאביהן, העדין והאוהב, מכה אותן. במקרה זה הבנות לא האמינו לעלילות השווא של האם והאב קיבל זמני שהות שווים כמו האם, אבל במקרים רבים אחרים, הגורם המסית מנתק בין ההורה לבין ילדיו. דוגמה נוספת היא סיפורו של ילד, אשר אביו הסית אותו נגד אימו הטובה. הניכור היה כה גדול עד שהילד סירב לדבר עם אימו במשך עשר שנים והם עדיין מנותקי קשר, לאחר שכל גורמי הטיפול הרימו ידיים. ניכור לא שמור רק להורים מסיתים. ניתן לראות גם בני/בנות זוג אשר מסיתים נגד ילדים מ"פרק א" ואף הסתה של הורים נגד סבא וסבתא.

נשאלת השאלה, מי ייתן מענה לכל אלו הסובלים מניכור הורי? לאב ששנים לא ראה את בנותיו ועדיין מחכה להן, לאם הסובלת סבל בל יתואר בשל הניתוק מילדיה, לילדים שאינם מבינים מדוע נטשו אותם, ולרבים אחרים?

במשך שנים רבות כמעט לא היה מענה לבעיית הניכור ההורי. ביום 08/10/2020 פורסם נוהל הנשיאה חיות לחידוש קשר כהוראת שעה. בזכות בית המשפט העליון והנשיאה חיות, הנוהל אִפשר סוף סוף לטפל במקרים דחופים של ניתוק קשר בין הורים לבין ילדים. יש דחיפות גדולה בקטיעת הניכור משום שלנוכח הסתת הגורם המסית, הניכור הופך קבוע. הילדים מתנערים לחלוטין מן ההורה שנגדו מסיתים אותם והם מסרבים בכל תוקף להיפגש עימו ולעיתים מזומנות מנתקים עימו כל קשר ומגע למשך כל חייהם.

לנוכח מצב דברים זה קיימת חשיבות עליונה לטיפול מהיר ודחוף בנושא. ביום 01/08/2023 הנוהל הפך להוראת קבע, ונקרא "טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין הורים לילדיהם".

זוהי עוד סוגיה חשובה שבה נרתם בית המשפט העליון לטובת אזרחי מדינת ישראל בתחום דיני המשפחה, מקום שבו המחוקק שותק. הנוהל עוסק בהגנה על זמני הקשר בין ילדים לבין הוריהם, גם במצבים שלא קיים ניכור ממש, אך יש ניסיון לפגוע בקשר.

והיכן נמצא המחוקק? נוהל הנשיאה חיות היה חייב להפוך לחוק זה מכבר, הרי מדובר בדיני הנפשות מן הסוג המשמעותי ביותר. בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פועל אחד השופטים באופן נמרץ ביותר נגד התופעה הקשה של הניכור ההורי, אך לא כל בתי המשפט פועלים באופן דחוף בנוגע לכך. המנכרים באשר הם נוהגים להסוות את התנהלותם בתלונות שווא נגד ההורה השני, תלונות אשר בית המשפט חייב לבדוק. הבדיקה אורכת זמן, והזמן במקרים של ניכור הוא משמעותי מאוד, שכן בינתיים, הניכור פועל את פעולתו. עד שבית המשפט מגיע למסקנה שמדובר בניכור ובתלונות שווא, הקשר הקדוש הורה-ילד כבר מנותק ולעיתים אין דרך חזרה.

הנוהל של הנשיאה חיות חייב להפוך לחוק ויפה שעה אחת קודם. המחוקק מתבקש לפעול למען אזרחי ישראל ולחוקק חוק אשר יחייב את כל בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים לפעול במהירות ובנחישות נגד המתעללים המנכרים, ולדאוג לכך שהניכור ההורי יהיה נחלת העבר במדינת ישראל.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

13 תגובות

    1. תודה.
      השאלה היא איך מניעים את הכנסת לחוקק חוק מתאים.

  1. כאשר ההורים מתנהגים כך, זה מותיר צלקות בנשמה של הילדים לכל חיי ם ומפריע להם מאוד.

  2. אין לי נתונים סטטיסטיים, אבל אני בטוחה שרוב המתעללים הם גברים.

    1. הורים מנכרים מגיעים משני המינים, יש אמהות ויש אבות מנכרים. עצוב ומצער מאוד שיש הורים כאלו בכלל. טובת הילדים שלהם, כלל לא עומדת לנגד עיניהם, הם מונעים משנאה ומרצון לפגוע. מאוד חשוב, שתהיה חקיקה מתאימה שתאפשר למגר את התופעה.

  3. חלק ניכר מאלה שהתגרשו, ועוד באגרסיביות בתוך תוכם, אם היו יכולים לחזור אחורנית לא היו עושים את הטעות הכל כך מזיקה לכולם ובעיקר לילדים

    1. לצערי, דווקא במקרי ניכור, לרוב ההורה המנכר לא מפסיק את הניכור ולא משפר את דרכיו במשך שנים רבות והילדים לעיתים נשארים מנוכרים לעד מההורה המנוכר.

  4. ורצוי למרות הגירושין לא לריב ואפילו לשמור על קיום אירועים משפחתיים משותפים, למרות הכל. זה יוצר בסיס הרבה יותר חיובי לחיי הילדים

    1. אבל אסור שזה ישפיע על היחס לילדים. הם לא בחרו להיוולד ואסור לפגוע בהם. אחת הפגיעות החמורות ביותר עבור הילדים, היא ניכורם מההורה השני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של ניצה

חיזבאללה בע"מ

על הקשרים הפיננסיים של חיזבאללה

דילוג לתוכן