המלחמה על האבהות

הגיעה העת לבטל את חזקת הגיל הרך
תמונה של יעל
עו"ד יעל גיל צילום: יוהנס פלטן

בשנת 2003 קיבלו אימהות משמורת מלאה על ילדיהן ברוב המכריע של מקרי הגירושין. תפיסת העולם במדינת ישראל דאז הייתה דיכוטומית: האם הייתה הורה בלעדי על הילדים, מי שטיפלה בהם וסיפקה את מרבית צורכיהם, והאב היה המפרנס. באווירה זו "חזקת הגיל הרך" – הסיפא לסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות משנת 1962 – התאימה התאמה מלאה לתפיסת העולם השלטת. באותה עת הגיעו אליי פניות מאבות אשר נוכרו מילדיהם וסיפרו על הסבל הנורא שעובר עליהם. אמנם באותה עת הייתי עו"ד כבר שש שנים, אך מלוא חומרת ההשלכות של "חזקת הגיל הרך" עדיין לא הייתה ידועה לי.

מאז ועד היום אני עוסקת בשינוי התפיסה הזו, הן בקרב הגורמים המשפיעים על טובת הילדים והן בחברה בישראל. חזקת הגיל הרך עדיין לא הוצאה מחוץ לספר החוקים של מדינת ישראל, אבל בתי המשפט ורשויות הרווחה פועלים היום באופן שונה. היום, הרבה יותר מאשר בעבר, בתי המשפט נותנים מקום לאב כהורה מטפל בילדיו ומבינים כי הילדים זקוקים גם לאביהם. השינוי נובע מכמה וכמה גורמים. אחד מהם הוא השינוי המשמעותי בתפקידי נשים ובעובדה שחלק נכבד מהן עוסקות בקידום הקריירה המתאימה להן. גורם נוסף אשר תרם לשינוי בתפיסת האבהות הם החוקרים מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית מן הארץ ומן העולם, אשר פרסמו מאמרים שבהם הבהירו את חשיבות האב לקידום טובת הילדים ובריאותם הנפשית.

תכניתה המרגשת של נסלי ברדה החזירה אותי למחוזות הללו, לאותם ימים שבהם גבר לא נחשב הורה שיכול לגדל את ילדיו. ילדה בת ארבע שמצבה הנפשי של אימה הידרדר, הוצאה מחזקת ההורים. אביה, אשר נלחם להיות משמורן עליה, הפסיד את ביתו לתפיסות העולם העצובות הללו, שעל פיהן אב לא מסוגל לגדל את ביתו. האב הקים משפחה בארצות הברית וביקש ממשפחתו לאתר את ביתו. רק לאחר מותו הצליחה ביתו לאתר אותו. מדובר בחיים שלמים שנגזלו מהבת, שלא הכירה את אביה.

גם היום, לעת גירושין אבות רבים עדיין נאלצים להילחם על מקומם בחיי ילדיהם. במדינת ישראל קיימת אפליה מגדרית מובנית בחקיקה נגד זכותם של אבות להורות ונגד זכותן של אימהות לקריירה. שכן, אם החוק אומר לנשים שעליהן לגדל את הילדים עד גיל שש לבדן, נשים יחושו שאינן אימהות טובות דיין אם ירצו לגדל את הילדים במשותף עם אביהם. אפליה זו מנוגדת לעקרון השוויון, שהינו עקרון-על במדינת ישראל הדמוקרטית.

למרות החוק הנ"ל ובהתאם למחקרים עדכניים, בתי המשפט שינו את תפיסתם ופסקו פסקי דין מאוזנים יותר. הם נתנו פסקי דין אשר מכבדים את עקרון טובת הילד, שעל פיו לילד יש זכות לגדול אצל שני הוריו. זאת גם לאור האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד, שמדינת ישראל אשררה בשנת 1991.

אך למרות השינוי שחל, גם היום עדיין שולט בפסיקה העיקרון שלפיו ילדים צעירים צריכים לגדול בעיקר אצל אימם. אבות בישראל נחשבים לרוב להורה סוג ב', מרבית פסקי הדין קובעים כי רק מגיל שש שנים ילדים יוכלו לגדול אצל אביהם באופן שוויוני, בבתי המשפט אבות חייבים להוכיח את הורותם והיא נבחנת בשבע עיניים על ידי כל הגורמים, ואילו הורותה של אם מובנת מאליה.

במשך שנים גברים – אבות, בנים, אחים ואפילו סבים – יוצאים למלחמה עבור כולנו, והיום גם נשים מתגייסות כלוחמות בחזית וכטייסות קרב. הם מתגייסים מתוך גבורה עילאית, כשמטרתם היא לשמור ולהגן על כלל אזרחי המדינה מפני אויב שאין אכזר ממנו. ילדיהם ובני הזוג ובנות הזוג מחכים לשובם מהמלחמה בכיליון עיניים ובאהבה אין קץ. אלא שלעת גירושין, לעיתים מזומנות זכויותיהם הבסיסיות ביותר של אבות להורות אינן מוגנות.

שוויון חקיקתי וביטול חזקת הגיל הרך ישפיעו על כלל החברה ועל נושאים נלווים לכך. הגיעה העת לשנות את החקיקה המפלה ולעמוד מאחורי המילים הזועקות דמוקרטיה ושוויון. הגיעה העת להכיר בכך שלב של אבא אינו שונה מלב של אמא.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

16 תגובות

    1. אני מאמינה שטובת הילדים היא שגם אבא וגם אמא יגדלו אותם ונאבקת על כך עוד משנת 2003.

  1. מבלי שעשיתי מחקר בנושא, אבל מטבע הדברים הנושא מעניין אותי. ממה שאני שומעת וקוראת, הרבה יותר גברים נוהגים בגירושין בנשים בצורה פוגעת, ולא ההיפך.

  2. שלום רב, מניסיוני בן למעלה מ- 26 שנים כעו"ד לענייני משפחה וגירושין, יש גברים שפוגעים בנשים במהלך הליך הגירושין ויש נשים שפוגעות בגברים במהלך הליך הגירושין. כל זה לא רלבנטי לכך, שלילד מגיעים שני הורים שיאהבו אותו, ידאגו לו ויטפלו בו, מכל הסיבות הנכונות. אין מקום לאפליה מובנית בחוק הקיימת מאז שנת 1962 !!! נגד אבות בנוגע לגידול ילדים לאחר גירושין. מאז שההתחלתי לטפל בנושא בשנת 2003, חל שינוי עצום והרבה יותר אבות מטפלים בילדיהם, מה שחשוב גם להתפתחות הילדים, כפי שעולה ממחקרים רבים בארץ ובעולם בתחום התפתחות הילד, גם לאימהות שמגיע להן לממש את עצמן ואף לאבות, שמגדלים את הילדים ביחד עם האימהות.

  3. כל כך נכון וחבל שהחקיקה לא מתקדמת בקצב של השינויים החברתיים ופוגעת באבות ובאמהות כאלד.
    אם טוב לאבא, טוב גם לאמא וכמובן הילדים מאושרים יותר.
    ברכות יעל גיל על המאבק שלך למען שיוויון מגדרי !!!

  4. זו בראש ובראשונה טובת הילדים וזכותם וזו כמובן גם טובת ההורים. אני מכירה זוגות רבים שמגדלים בשוויוניות את הילדים באופן שגרתי, שהם לא גרושים וזה כנראה יחסוך להם גירושין. לדעתי, לפחות חלק מהגירושין נגרמים מכך שהאם נדרשת גם לעבוד, גם לטפל לבדה בילדים וגם בבית, מה שהוא פוגעני וחייב להיפסק.

    1. לא רק שלא מתחתנים אלא בחברה המערבית הפסיקו להוליד ילדים. בסקנדינביות, למשל, הממשלות מבטיחות תנאים משופרים לאמהות חד הוריות. גם זה בקושי עוזר. החברה מתבגרת. אין מי שיעבוד. המוסלמים מהגרים למדינות הללו ומקבלים עבודה. אגב, אצל המוסלמים האמתיים אין בעיה להתגרש.

  5. הכל מתחיל מזה שגירושין זה בדרך כלל פגיעה חריפה באגו של אחד הצדדים

    1. נכון וכאנשים בוגרים, הם נדרשים לשים את האגו בצד ולעשות מה שטוב לילדים.

  6. במשפחה כמו בדיפלומטיה עדיף שלום על מלחמה שממנה בסופו של דבר כולם סובלים

    1. מאוד נכון. אבל לעיתים מזומנות, אחד מן הצדדים מבקש/ת לפתוח במלחמה ולהשיג הכול, את כל הרכוש, משמורת מלאה על הילדים ומזונות גבוהים וכך פורצות המלחמות. אגו, כבר נאמר כאן לעיל.

  7. הרבה פעמים הלחץ על האבא נועד להביא אותו לויתורים בגובה הסכומים המגיעים ודמי המזונות והדירה וכל היתר

    1. מאוד נכון. זה ברוב המכריע של המקרים.
      אבל לפעמים, מדובר באבות שלא טיפלו בילדים כמעט בכלל לאורך כל שנות הנישואין, אז האם מבקשת להמשיך לטפל בהם.

  8. יעל גיל – ״ הורות משותפת, לא במחיר פגיעה בילדים״
    לאחרונה נראים יותר ויותר מסעות נקמה של אבות באמהות טובות ומסורות וזאת בשם השוויון ההורי. הורות משותפת היא פתרון ראוי, אבל לא בכל מחיר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

הפתעה צרפתית

הבחירות בצרפת: ניצחון מפלגות השמאל וכישלון הימין

דילוג לתוכן