הילדים של היום והעולם של מחר

להכין את ילדינו לסביבת התעסוקה העתידית
צילום של רובוט קטן
צילום: Dschen Reinecke commons.wikimedia.org

מוסכם על הכול שתפקידם המסורתי של הורים הוא לחנך את ילדיהם ולהכינם לקראת שנות תעסוקה פוריות, שנים שבהן יעבדו קשה לפרנסתם ויחנכו את ילדיהם שלהם לקראת העתיד המצפה להם.

רובנו גדלנו על מערכת אמונות המכוונת אותנו להאמין ש'מה שהיה הוא שיהיה' – עולם העבודה ימשיך לשלוט בנו ואת מרבית ימות השבוע נבלה במקומות העבודה; צריך למצוא מקום טוב ולהישאר בו עד הפנסייה; עבודה אינה נתפסת כהנאה אלא כ'רע הכרחי' על מנת להתפרנס; את מה שהתחלנו חייבים לסיים, אחרת בזבזנו את הזמן או הכסף או האמון של ההורים ועוד. הבעיה העיקרית היא שמערכת האמונות הזו כבר אינה תואמת את המציאות המשתנה סביבנו. בעולמנו כיום הדרישות מהעובד משתנות ומתעדכנות כל העת, מקומות עבודה קמים ונסגרים, תפקידים נעלמים ונוצרים, תוחלת החיים ומספר שנות התעסוקה מתארכים משמעותית והאדם הפרטי רוצה ליהנות יותר מחייו.

פריי ואוסבורן מבית הספר להנדסה באוקספורד חקרו את עתיד שוק התעסוקה. בספטמבר 2013 פרסמו את מחקרם וזה זכה לתהודה נרחבת. על פי המחקר, בתוך שני עשורים עשויים מחשבים ורובוטים להשתלט על 47% מהמשרות הקיימות. כל עבודה שניתן לפרק לסדרת משימות מוגדרות היטב, ולא רק במקצועות רוטיניים, ניתן לעשות באמצעות מכונה. לעומת זאת, מקצועות שאינם בסיכון (בינתיים) הם אלו הדורשים מומחיות, כמו מדע והנדסה, או כישורים כגון יצירתיות, כישורים חברתיים (אינטליגנציה רגשית) ותפיסה.

ניתן לראות בתחזיות הללו איום או הזדמנות. הבחירה היא אישית – היווצרות מקצועות חדשים או התחדשות מקצועות קיימים מאפשרות התפתחות אישית, עניין ואתגר; שעות עבודה פחותות לצד עלייה בתוחלת חיים מאפשרות יותר זמן איכות עצמי, משפחתי או חברתי; יציאה מאוחרת לפנסייה לצד עלייה בתוחלת החיים מאפשרות תקופות עבודה ארוכות יותר אך גם גמישות יותר.

לאור כל זאת, נכונות לאמץ אמיתות שונות המתאימות יותר למציאות סביבנו עשויות לשנות את האופן שבו נמליץ לילדינו להתכונן לעולם התעסוקה. למשל יש לבחור תחום שאנו אוהבים ומתעניינים בו; יש להבין שבמהלך חיינו נעבור לפחות 2–3 תחומי עניין אשר לעתים לא יהיו קשורים זה לזה ישירות; חשוב פחות ללמוד 'מקצוע', חשוב יותר לרכוש יכולות כמו חשיבה, למידה, ניתוח – אלו יבואו לידי ביטוי בכל תפקיד.

ובאשר לפורמט עבודה עתידי, יש לפתח נכונות ופתיחות למגמות שונות מהמוכר, כגון שבוע עבודה בן 3–4 ימי עבודה של 8 שעות לכל היותר; תפקיד שאינו 'ממוקד אדם' אלא מתחלק בין צוות של 2–3 עובדים; גמישות בשעות התחלת העבודה וסיומה; עבודה על פי משימות; עבודה 'מקוונת' – אלו מקצת הדברים שעשויים לתרום רבות לרווחת העובד במקום העבודה ולשעות הפנאי שלו, לצד יעילות בעבודה.

משמעות הדבר היא כי העבודה צריכה להיתפס לא רק כמקור תעסוקה אלא כמקור הנאה ואתגר, העונה על צרכים שמעבר לקיום היום-יומי. כך תעלה משמעותית תרומתו האישית והכלכלית של העובד לארגון ולחברה.

האם אנו משכילים לחנך את ילדינו לכך?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

3 תגובות

  1. אחרי שביכינו את אבדן יתרון הגיל, הניסיון והמיומנויות שנרכשו עם השנים, זוהי בשורה משמחת כשאנו משקיפים קדימה.
    מקומם של ההורים השתנה, כיום תפקידם פחות טכני.
    איריס, הצבת בחכמה במרכז אינטליגנציה רגשית, סקרנות, יצירה, זיהוי תשוקה לנושאי עניין.
    מתאים מאוד לתפיסת עולמי.

  2. עד שהיא תכין את הדרוש להכנת הילדים להתפתחויות של היום התכניות יהו מיושנות לעומת המציאות שכבר תתחדש עד אז כמה פעמים

  3. אני מקווה שמערכת החינוך תשכיל היום להכין תכניות לעתיד הרחוק ולא להווה… כיום כחלק מתפקידי כמרצה במכללת אוהלו למורים אני משתדלת לתרום את חלקי ליצירת השינוי התפיסתי בקרב מורי העתיד.
    אז אפשר לומר: "בין כה זה לא יעזור" ולא לעשות כלום בעניין… ואפשר להתחיל ולעשות צעדים (גם אם קטנים) לקראת שינוי… לדעתי, זוהי האחריות של כולנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו

שאול אייזנברג

שכונה

פיטורי המאמן במכבי תל אביב

פיצוץ אטומי

על הסף

חידוש הסכם הגרעין עם איראן – תרחישים אפשריים