מה יעלה בגורל הקזינו הנטוש?

"מי לוקח שטח ציבורי בנקודה הכי יפה על חוף הים, והופך אותו למלון פרטי?", שאל הסופר עמוס אילון לפני 60 שנה בעת שעיריית תל אביב העבירה שטח של חוף הים לבעלי הון כדי להקים בו את מלון הילטון.

ניתן היה לצפות כי התופעה המגונה של העברת שטח ציבורי בחוף הים לבעלי הון תיעלם מחיינו ואולם, בימים אלה ממש, התופעה חוזרת על עצמה.

עיריית חיפה תומכת בשינוי ייעוד של חלקת קרקע בחוף בת גלים מ"שימוש ציבורי" ל"תיירות", וזאת כדי לאפשר לחברת "דור כימיקלים" להקים, ממש על שפת הים, בית מלון בן שבע קומות.

חוף בת גלים הוא אחד החופים היפים ביותר בישראל ועיריית חיפה יודעת זאת אך, לשיטתה, הקמת בית המלון תפתור בעיה חמורה: בליבו של חוף בת גלים עומד כבר שלושים שנה השלד הנטוש, המכוער והמתפורר של בניין "הקזינו", וכעת, במקומו, ייבנה בית מלון חדש ונוצץ.

למרבה הצער, הפתרון שבחרה בו העירייה הוא גרוע מאין כמוהו. בנייה על קו המים מהווה פגיעה אנושה בסביבה, בניין גבוה יסתיר את הנוף באופן בלתי מידתי, ונוסף על כך, במקום שאלפים ייהנו מחוף הים, הוא יימסר לקומץ של לא יותר ממאתיים אורחי המלון.

בימים אלה מתכנסת הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בחיפה לדון בהצעה לשינוי ייעוד הקרקע. אלפים חתמו על עצומות המתנגדות להקמת המלון. פעילות ופעילי "פורום סביבת גלים" ( הקזינו לכולם ) עושים ככל יכולתם לבטל את רוע הגזירה, אך עיריית חיפה נחושה להשלים את המהלך השגוי.

לדעתי, על עיריית חיפה ללמוד ממהלך שביצעה בהצלחה עיריית תל אביב. במשך שנים עמד ליד גן צ'רלס קלור, בניין הדולפינריום הנטוש והמוזנח. לבסוף, השכילה עיריית תל אביב לשכנע את בעלי הדולפינריום לקבל קרקע חלופית לבניית בית מלון במקום שאינו שנוי במחלוקת. לאחר מכן העבירה העירייה את מבנה הדולפינריום לבעלותה והרסה אותו לחלוטין במהירות שיא. השטחים שהתפנו שימשו להרחבת הטיילת, להגדלת הפארק ולהקמת מרכז עירוני לספורט ימי.

כך בדיוק צריכה לנהוג עיריית חיפה. עליה לשנות כיוון ולהבהיר לבעלי שלד הקזינו הנטוש כי לעולם לא יזכו לקבל אישור לבניית בית מלון על החוף. לכש"דור כימיקלים" ויו"ר הדירקטוריון שלה, גיל דנקנר, יבינו כי הם "תקועים" עם שלד הקזינו כאבן שאין לה הופכין, הם יגיעו להסדר, אולי עסקת חילופי קרקע, שיעביר את השלד הנטוש לבעלות העירייה.

ברגע שהבעלות על שלד הקזינו תעבור לעיריית חיפה, יהיה עליה להרוס אותו לחלוטין ללא דיחוי, לבצע פיתוח סביבתי מתבקש ולטפח את האתר כפארק קסום ליד הים שישרת לעד את כלל הציבור.

האמת חייבת להיאמר: אחדים מוותיקי בת גלים מתרפקים על זיכרונות העבר ואינם מסתפקים בפארק קסום. הם תובעים להקים מחדש במתחם את בניין הקזינו ההיסטורי, ואת בריכת בת גלים שהייתה צמודה אליו. ותיקי בת גלים אינם שוכחים לעולם כי הזמרת האגדית ג'וזפין בייקר הופיעה באחד מאולמות הקזינו וכי נבחרת ארץ ישראל בכדור מים הפתיעה וגברה 0:2 על נבחרת יוון בבריכת בת גלים.

לחבריי אלה, המבקשים לחדש את ימינו כקדם, אומר כך: אף שנולדתי בבת גלים לפני קום המדינה ואף שלמדתי לשחות בבריכה המיתולוגית, דומני כי בימים אלה עלינו להתמקד במאבק נגד הקמתו של בית המלון על החוף. אם ייהרס השלד המתפורר של בניין הקזינו ויוקם במקומו פארק ציבורי – דיינו.